עריכת הדף "יפה ענף על אסתר רבה/ו/יב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שתפסה שתיקה בעצמה כרחל.''' ואע"ג שטעם שתיקתה היה יען כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד. אבל מרדכי צוה עליה רק בטרם שלקח אחשורוש אותה לאשה כדי שלא ישאנה אם ידע שהיא בת מלכים אבל אחר אשר נשא אותה מה בצע בהעלם יחוסה. ועכ"ז היא שמרה מצות מרדכי משום שחשבה שזה יהיה לה לגסות רוח אם תתפאר ביחוסה. וז"ש שתפסה שתיקה בעצמה כרחל אשר שתקה משום צניעות. אבל לא מהכרח מצות מרדכי שתקה. כי כבר עבר זמן צויו. ומ"ש הכתוב כאשר צוה עליה מרדכי קושטא דמילתא קאמר שאף עתה עשתה כמצותו אף שלא צוה על הזמן ההוא. וכבר בטל טעם המצוה מ"מ לא הגידה גם היום בשביל ענוות רוחה וכמו ברחל:

'''פלך שתיקה.''' לפי שמנהג האשה לתמוך בפלך. לכן אומר פלך שתיקה פי' שהחזיקה תמיד במנהג אשר בידה לשתוק ואף שהכירה ימים רבים באביה שכוונתו להחליפה באחותה היתה שותקת:

'''ראתה סבלונותיה ביד אחותה.''' כשרצה לתת את לאה במקומה הלביש סבלונותיה כדי שיטעה בה יעקב. ואפשר שבעודה ארוסה נתן סבלונותיה ללאה כפי כוונתו לתת לו את לאה:

'''יודע היה במכירתו של יוסף.''' דיצחק ידע בדבר כדאיתא בב"ר פפ"ד והוא גלה לבנימין. ולא מצאתי מהיכן דקדקו רז"ל זה אלא מדרשא דישפה. ובפ"ק דמגילה דף י"ג נראה דלא סבירא ליה זה [ואולי הוכיחו זה ממה שלא מצינו גם דבר אחד שדבר בנימין להציל את נפשו כאשר נפל בידי יוסף להיות לעבד ולא הצטדק נפשו כי זך וישר הוא ורק יהודה היה המדבר. וגם כאשר התודע יוסף לאחיו לא מצינו שנפל מיד על צוארי בנימין אחיו ויבך ורק באחרונה כאשר אמר והורדתם את אבי הנה והמה שמו לדרך רגליהם אז לפני הפרידה כתיב ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך וגו'. ובשלמא שאר אחיו שנבהלו מפניו נסוגו אחור מבהלה ועד אשר שב רוחם אליהם לא היה מקום לנשק אותם. אבל עם בנימין קשה מאד. וגם יקשה אם יוסף חפץ להרגיז את אחיו ולהחרידם יען כי חטאו כנגדו. אבל בנימין נפש נקיה ותמה למה לו לסבול החרדה והבהלה הזאת להיות לעבד בארץ אחרת. ועוד קושיות כאלה אבל אם נאמר כי בנימין ידע אשר יוסף הוא אחיו הנמכר פה. ויוסף ירגיז רק את אחיו אשר פשעו בו. אז תסורנה כל הפליאות. והכל יצדקו ובספר הישר מסופר דיוסף התודע לבנימין מקודם וגלה לו עלילת הגביע]. ואע"ג שהשבטים החרימו שלא יגיד איש ליעקב ושתפו גם את הקב"ה עמהם. אבל מוכרחים אנחנו לאמר כי יצחק ובנימין לא ידעו מהחרם. וכן צ"ל על מ"ש בב"ר אמר יצחק הקב"ה לא גלה לו ואני אגלה ולא קאמר שנמנע מפני החרם. וגם י"ל שאין כח בהם להחרים אלא עליהם. וע' בזה במהרי"ק:

'''אסתר אין אסתר מגדת.''' והיא היתה מבנימין כי מרדכי היה איש ימיני והיא היתה בת דודו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>