עריכת הדף "יד אפרים/יורה דעה/מג" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''בראש העב נקב מפולש.'''  עי' בה"ט ועי' בנו"ב סי' ט"ז שנפל טריפות במקולין ע"י טחול אחד שנמצא נקב בסומכיה דהיינו במקום הדק שבצד העב שגם צד העב מן הצד הולך ודק והנקב מקופל עור מכל צד מבפנים כאלו נעשה בתולד' וטחול זה לקח מתערובות ארבעים או חמשים טחולים מבהמות שנשחטו בימים אלו והנה אותן שכבר פירשו מהמקולין ויצאו חוץ לבית המטבחים שייך בהו כל דפריש וכו' רק כמו שמונה או עשרה בהמות שנשארו במקולין דהיינו חלקי האחוריים וגם חלק צד פנים של בהמה אותן שנלקחו משם באחרונה לא שייך בהו רובא דפריש. ואם היינו מכירין הבהמה שהטחול ממנה אין לסמוך על הט"ז והצ"צ כי רבים חולקים והיינו מטריפים בהחלט. והיינו בשור שגם בדברי המקילין לא נזכר רק בעגלים ואולי מודים בשור דלאו היינו רביתייהו (אפשר דהיינו בשור הוא ט"ס וצ"ל ק"ו בשור כו') אך מחמת התערובו' י"ל דחלק אחוריים שאסור בלא ניקור והניקור טורח גדול הוי כמו כבש בעורו דלא מיקרי ראוי להתכבד שהרי כ' הר"ן שצריך שיהיה ר"ל לכל אדם ובזה דלישראל אסור לא הוי ר"ל. וגם יש לצרף סברת הט"ז דמכשיר דטעמי ההיתר שייך אף בשור וגם שהנה"כ לא אסר רק מספק ויש לסמוך על דעת הפוסקים דחתיכה גדולה או חיה לא מיקרי ראוי להתכבד וגם יש לסמוך על דעת הגאון מוהר"ר העשיל שהביא בבה"ז סי' ק"י בפירש מקצתו הותר כולו וכאן שהותרו חלקי הפנים גם חלקי האחוריים מותרים כיון שיש הפ"מ שהוא ימי עינוים ושעת הדחק שהוא עיו"ט ויש להתיר רק שיש למכור א' לעובד כוכבים כדין יבש ביבש וגם יש לצרף לקולא דעה שהביא הפר"ח שאפילו בצד העב מ"מ בצד הדק שבאותו צד כשר אף שהוא דעה דחויה מ"מ צירוף יש כאן וחלקי צד פנים שלקחו אתמול באחרונה דלא שייך בהו מרובא פריש יש להטריף ע"ש ועיין בפמ"א ח"ב סי' ק"א בנקב בסומכיה ובפנים מקיף עור הטחול ובכל פעם נמצא הנקב בצד הדק של סומכיה וניכר שסביב הנקב הוא עור שהוא מתולדתו יש לסמוך להכשיר כיון דרבים מכשירים אף במקום העב ובנ"ד הרבה פעמים כשאירע לא נמצא רק במקום הדק סביב ש"מ דהכי רביתייהו וכן הכשרתי הלכה למעשה ע"ש. ועיין בנו"ב סי' י"ז בניקב בטחול בעגלים כעובדא דט"ז בגליל דשכיח ונהגו מקדם להקל והוא הפ"מ כי שכיח הרבה אין למורה לשנות ויתיר להם כפי מנהגם ע"ש ועיין בפמ"א שם ובנוב"י שם שכתבו לצרף הסברא דבצד עובי במקום הדק אין לו דין מקום העב לסניף. וכתב בפמ"א שכן משמע מרש"י ובמח"ב דחה זה וכתב דאינו כדאי לסמוך אף לסניף לכתחלה וחלילה ליחס לרש"י דעת זה כו' ובנידון הנו"ב בסי' ט"ז יש שם הרבה סניפין אך מ"ש לצירוף זה אין דעתי נוחה ע"ש. ועיין במח"ב בניקב בטחול בעגלים אם ניכר שמרביתן של העגלים כך הוא ועין רואה שהם גדילים ופרים ורבים ומוכח דהיינו רביתייהו יש להתיר כי רבו המתירין ובהפ"מ כל שיש צד הוכחה קצת דהיינו רביתייהו אף אם יש צד להיפוך יש להקל. וכ' בכו"פ אם ניטל הטחול ע"י שנימוק וכלה לגמרי טריפה עיין בדבריו סי' מ"ד ובתורת יקותיאל כ' להכשיר ובמח"ב הסכים להפלתי ע"ש ועיין בתפארת למשה שכתב אם נבראת כך שאינ' עבה בסומכיה כדינר כשר דלא גרע מנבראת חסירה בלא טחול כלל ומה"ט אמרו בכוליא שהקטינ' בתולדה כשרה ע"ש ומח"ב כ' שנראין דבריו ועיין בת"ו ס"מ מ"ק מ"ה בשם הת"ש ופר"ח להקל בהפ"מ והמח"ב הביא מסולת למנחה שכ' בשם תורת האשם להתיר בלי פקפוק אף שבל"ח כ' שאמר רק להלכה ולכן התיר בהפ"מ עכ"פ דלא כפלתי שצידד להחמיר וע"ש במח"ב בשם חגורת שמואל שאם במקום שאינו דבוק נמצא נקב שהעור סביבו שניכר שנברא כך יש להכשיר אף שאינו הפ"מ והסכים עמו ע"ש. ואם בניקב הזה במקום העב שלא במקום הדבוק יש שיעור מעט וספק אם הוא כדינר זהב עובי ואין הפ"מ יש להחמיר ואם נחתך במקום הזה דעת הפרי תואר להכשיר דזה פלוגתא דרבוותא והוי ס"ס דלא כמ"ש בפ"מ דהוי ספק חסרון ידיעה מהו סומכיה דז"א ע"ש. ועיין בפלתי שהוכיח מב"ב וסוף חגיגה שעובי דינר זהב הוא שליש אצבע ומח"ב כ' שאין זה הוכחה ע"ש. ועיין במח"ב דהא דנשתייר פחות מחציו כשר המורה ידקדק שיהיה הפחות מעט מזער ובכל טחול בעינן שישאר פחות מחציו בין דשור בין דעגל כמ"ש בת"ש ובפלתי דלא כפר"ח בק"א ואם ניקב במקום הדק שבעב ונשאר חצי או פחות מעט מאותו מקום הדק כשרה עי' במשבצות זהב וכ"כ מח"ב ואם ניקב שני צדדין זה כנגד זה וביניהם נשאר כעובי דינר זהב מבשר הטחול כשרה כמ"ש הת"ש וצריך לשער היטב דבשר שבינתיים הוא פחות מעט מחצי טחול וכן בנקבים זה שלא כנגד זה כו' ע"ש בת"ש. וכ' במח"ב דאם אירע כן זה שלא כנגד זה בשור הגדול דמשערין בפחות מחצי עובי בזה א"צ שיהיה בין הנקבים שיעור הזה ויספיק שיעור קצת כל שנראה דבשר שבין שני הנקבים בריא וכשרה ואם יש בועא בסומכיה במקו' שדבוק לכרם ואין שם בשר כ"א עור הבועא לבד אם יש עובי ד"ז תחת הבועא מצד אחר אף שאינו מצד הכרם כשר וכ"כ מח"ב בשם דבר משה ועיין בספר בית יהודה דף קי"ד טחול שיש בו בועא גדולה מלאה אבק וחול דק ומגולה למעלה ואין שם למטה עובי דינר הורה הרב מוהר"י צרור דכיון שלא נזכר טינרי סתמא כפירושו וכשר והביאו במח"ב. ולדידי צ"ע דבזה שחסרון הבשר פוסל י"ל דגם טינרי פסול שאין סופו לחזור להיות בשר וגם אפשר דחול ואבק דק גרע מטינרי דהטינרי הווייתו ממים והרי זה כנימוס ונימוק לגמרי וצ"ע וע' בשבו"י ח"ב סי' ס"ה בנקב העגול שנמצא בעגלים בטחול ובלה"פ הביא דעת המחמירין והסומך על דברי המקילין לא הפסיד כמ"ש ראיות בשם מ"י וגם כיון שלא נמצא רק בעגלים הרי כשהם גדולים נסתמו הנקבים ונעשין כשאר כל הטחולים וכן הוא ברייתו אך שבחסר מקצת מן הוורד כתב הש"ך לפקפק על קולת הרמ"א בגדיים וטלאים מ"מ נ"ל דאין להחמיר בזה וע' באבן השוהם סי' מ"ז בענין הנקבי' הנמצאי' בטחול:

'''אם נשאר תחתיו כעובי.'''  עבה"ט וכ' בשבו"י ח"ג סימן מ"ג טחול שנפוח באמצעותה ובחוץ משני צדדי' אין ריעות' ויש להכשיר ומכ"ש אם בצירוף שני הצדדי' כעובי דינרי זהב כשר וכתב בשו"ת פרי תבואה סי' ב' בדין נקב מפולש בטחול בצד העב:

'''לפיכך אין הנקב.'''  עבה"ט ועי' מח"ב שהביא דעות הרבה ראשונים ואחרוני' והכי נקטינן דנקב טחול של עוף מותר והב"ח כתב דהשומע להרא"ה דמחמיר קדוש יאמר לו וכ' מח"ב שכוונתו שמקדש עצמו במותר לו. ואם נמצא שני טחולים בעוף יש להכשיר אף להרש"ל ודלא כהלה"פ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}