עריכת הדף "ידי משה על בראשית רבה/לא/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ויאמר אלהים לנח וגו'.''' מתחלת המאמר עד ולא היה להקב"ה נח בהם וזה הוא סוף המאמר וביאור המדרש כך הוא דבפסוק כתיב החמס קם למטה רשע ולא נח בהם והמדרש רוצה לדרוש תיבת בהם שהוא מיותר ודורשו נוטריקון המהם המונם המתהון וכך המשך דברי המדרש החמס קם וכו' ל' בתמיה וכי קם ואם קם למטה רשע להוכיח בו הרשעים לא מהם ר"ל שאמר הקדוש ברוך הוא לא אשתייר מהם ולא מהונם ולא מהמתהון אלו הג' תיבות הם לשון הקדש והמדרש מפרשן בלשון תרגום כו' וכל כך למה שלא ישאר מהם ומהמונם ומהמתהון שלהם ר"ל מבהמה חיה ועוף שלהם שהוא לשון המונם אלא הכל ימחו לזה אמר לא נח בהם לא היה לשום בריה ולהקדוש ברוך הוא שם נחת רוח מהם ר"ל תיבת בהם קדריש דהיינו מהם ומהמונם ומהמתהון לא היה נחת רוח לכן נמוחו כולה. אחר זה מתחיל המדרש לדרוש דרוש אחר לא נח בהם כההיא דאמר וכו' שאף נח אינו כדאי אלא שמצא חן ודרש נחמתי כי עשיתים ונח קאי למעלה שגם נח מקטני אמנה היה אלא שמצא חן וקשה למדרש למה מצא חן יותר משאר בני אדם אם לא היה כדאי וכי משוא פנים חלילה יש בדבר זה אמר המדרש ולפי שהיו שטופים בזימה והוא לא עשה זה אפילו הכי י"ל שעשה שאר עבירות כמותן. והמדרש סמיכות קא דריש אלה תולדות נח שהיה לו תולדות כשרים ולא היה שטוף בזימה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>