עריכת הדף "טורי אבן/מגילה/יב/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף י"ב ע"ב'''}}

'''{{עוגן1|היינו}} דאמרי אינשי איהו בקרי ואתתיה בבוציני.''' פי' רש"י קרי דלועין גדולות בוציני דלועין קטנות. כלומר דבאותו מין עצמו זה נואף וזו נואפת הוא אומר להראו' את יופיה והיא לכן נתכוו' שיסתכלו ביופי'. ובמס' סוכה (דף נו) גבי הא דתנן התם רי"א הנכנס נוטל שבע פי' ז' חלו' מן לחם הפנים והיוצ' נוטל הה' אמ' בגמ' והני תרתי מאי עבידתיהו אר"י בשכר הגפו' דלתות ונימא לי' דל בדל א' אביי בוצינא טבא מקרא פי' רש"י משל הדיוט הוא האומר לחבירו דלעת קטנה אני נותן לך במחובר אם תרצה להניחה עד שתגדיל ותעשה קרא תניחה טוב נוטלה מיד כו' וכתבו התוס' ור"ת מפ' שע"כ בוצינא וקרא שני מיני' הם דקשואים מתרגמינן בוצינא ודלעת היינו קרא כו' ומפ' ר"ת שהקישות מין פרי קטן מדלעת שממהר להתבשל ויש לו לתולשו מיד והדלעת גדולה ואינה ממהרת להתבשל ואין יכול לתולשה עד לאחר זמן ואוהב אדם דבר מועט לאלת' מדבר מרובה לאחר זמן והשתא לפי' ר"ת תקשה מהא דשמעתין דאיהו בקרא ואיתתי' בבוצינא דאי שני מינין הם אין המשל דומה למשול וראיתי בתשובת מהר"ם מינץ (סי' קי) דכתב מההיא דאיהו בקרא דשמעתין שפי' התוס' שנץ בשם ר"ש איהו בקרא שהעלים גדולי' מכסים אותה ואיתתא בבוצינא שהעלי' קטנים ואינם מכסי אותה כלומר עוד היא מזנה בפרהסייא יותר ממנו עכ"ל ולהאי פירושא דברי ר"ת נכונים ולק"מ:


[מהשמטות דפו"ר] '''{{עוגן1|מלמד}} שפרחה בה צרעת.''' ה"ג '''במתנית' תנא בא גבריאל כו'''' ובספרים דידן חסר הא דבמתניתא. ופי' הראב"ן דמאליה [צ"ל דמעליה] דריש לה כתיב הכא האליה [צ"ל עליה] וכתיב התם השוק עם האליה [צ"ל עם העליה] (שמואל א) [דהיינו הזנב] [ע"כ מהשמטות]:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>