עריכת הדף "ט"ז/יורה דעה/רפ" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''בתוך שני שיטין יתפור כו'. ''' כתב מו"ח ז"ל כל זמן שלא תפרו אפי' לא נקרע אלא בשיטה אחת אסור לקרות בו עד שיתפור עכ"ל ולא נראה לענ"ד דאין כאן פסול לגמרי כל שהוא בפחות משלשה אלא דקמ"ל דאין איסור בתפירה דלא תימא דמיגניא בכך שזהו טעם שלא יתפור בנקרע עד שלשה משום דמיגניא ובעינן זה אלי ואנוהו כמ"ש נ"י קמ"ל בפחות משלשה לא מיגניא וראיה לדברי מתשובת מהרי"ק סי' קכ"ב לענין דבק שכתב במשא ומתן שלו וז"ל ועוד דלשון הירושלמי משמע דצריך לדבק כו' ואי לא מפסיל בהאי קרע דאמר דובקים אפי' אי לא נסתם א"כ אין צריך לדבקן כלל עכ"ל שמע מינה דכל היכא שאין פסול בלא סתימה לא בעינן סתימה ה"נ לענין תפירה ותו דאם היה פסול בזה כל זמן שלא נתפר היה להם לתת השיעור בזה דזה ודאי דבקרע כל דהו אין פיסול אלא ודאי שאין פסול בפחות משלשה ואף שלפי מה שכתב ב"י בפירוש דברי רמב"ם בדין בין שיטה לשיטה משמע דיש בעיא אי צריך תפירה או אין צריך ההיא פירושא לאו עיקר אלא כמ"ש בתירוץ הראשון ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''לא יתפור. ''' הטעם דמיגניא בכך וכמ"ש בסמוך דבעינן זה אלי ואנוהו ועל כן צריך לסלק היריעה ופשוט שגם בדבוק מבחוץ בקלף לא מהני בזה כיון שיש כאן פסול והוה כנחלק האות דבסמוך ובהא איירי ההיא דמהר"ם שאסור לדבקה כמו שכתב הטור ונראה דבדיעבד אם תקנה בתפירה או בדבק וזה נמצא בשעת הקריאה שאין להוציא אחרת בשביל זה דהא אין כאן פסול רק דאינו הידור וכל שכן אם אין שם ספר תורה אחרת שיש לקרות בזאת התורה:

{{עוגןמ|ג}} '''ובין תיבה לתיבה כו'. ''' שזהו הבעיא בגמ' לרמב"ם כמ"ש ב"י ולא איפשטא ובטור לא כתב אלא בין שיטה לשיטה ונראה שלא גרס בגמ' הך בין תיבה לתיבה וכן הוא בגמ' שלנו ובאמת הוא תמוה דזה הוא נכלל במה שכתב תחלה שיש חילוק בין שני שיטות לשלשה ולרמב"ם שגורס בין תיבה נ"ל דלעיל מיירי בין אותיות וכ"פ בכ"מ ופסק הרמב"ם לקולא דס"ל שאין כאן איסור דאורייתא ומבואר בתשובת הרא"ש שמביא בית יוסף דקרע בגליון של ס"ת פשיטא אינו פוסל כלל ולא כהטור שמחמיר בזה אלא כרמב"ם דמיקל והיינו אפי' גם בקרע בין תיבה לתיבה ואפי' תוך שלש. ולענין הלכה יש להחמיר בין תיבה לתיבה כמו בין האותיות כדעת הטור בזה דתוך ג' לא יתפור:

{{עוגןמ|ד}} '''וכן אם נחסר דבר כותבין על הקלף כו'. ''' דאין זה דומה לנחלק גוף האות ע"י הקריעה דבסמוך דלא מהני קלף הדבוק דשם אין כתב כי אם ע"י הדבק ואע"ג ששפתי הקריעה נוגעים זה בזה ולא נחסר הקלף אלא שנקבע ונסדק מ"מ נפסל שהרי אין מוקף גויל עכ"ל וכוונתו דכל שיש פסול בס"ת בכתיבה מחמת שלא היה מוקף גויל לא מהני ליה הדבוק לעשותו מוקף גויל דאחר שעת הכתיבה אזלינן וכן בפסול קרע תוך ג' משא"כ אם לא היה עדיין פסול אלא חסרון יש בקלף והוא מדביק שם קלף מבחוץ נעשה מתוקן ומוכשר קודם הכתיבה וכשבא לכתוב על אותו הדבוק הוי ליה ככותב על שאר היריעה דנעשה גוף אחד ע"י הדבוק כי טוב הוא ועל כן ודאי שפיר יכול לכתוב אות אחד קצתו על היריעה וקצתו על הקלף כן נראה מבואר כוונת מהרי"ק שם וראייתו ממה שאמרו בירושלמי ודובקין בדבק. אלא שמו"ח ז"ל כתב דאם כתב מקצת האות על היריעה וקצתו על הטלאי הרי פסול לדברי הכל דהא אפילו היכא שנקרע האות באמצע אע"פ שהדבק מחזיקו פסול כיון שאינו מוקף גויל אע"פ שכל האות על היריעה כ"ש כשמקצת האות על היריעה ומקצת על הטלאי דכשתחלוק הטלאי נמצא כאן חצי אות וכאן חצי אות עכ"ל. ולענ"ד נראה שאינו כן דכיון שהקלף הדבוק מהני למה שכתוב עליו והוה כנכתב על היריעה למה לא יועיל ג"כ לכתוב חציה על זה וחציו על זה:

{{עוגןמ|ה}} '''צריך להחליף ג'. ''' נראה דבדיעבד אינו פוסל בזה דהא גם כתב מנומר כתב רמ"א בסוף סי' רע"ט דנהגו הסופרים לתקן כו' כל שכן בזה דאין כאן שינוי באותה יריעה עצמה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ט"ז: יורה דעה]]