עריכת הדף "
חתם סופר/שבת/קנג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> מי שהחשיך. הכא מתני' להתיר ולעיל י"ז ע"ב איתמר לחומרא פי' מקדמת דנא הי' היתר מרווח בישראל לטלטל כיסו פחות פחות מד' אמות ואתו תלמידי הלל ושמאי ותקנו לאסור אלא יתנו לנכרי. ובמשנתינו תנן לי' בלשון קולא שמותר ליתנו לנכרי. והכא והכא לא גילו דעתם אם אין כאן נכרי אם נשאר בהיתרא הראשון לטלטל פחות מד"א או לא ומשום כבוד ה' הסתר דבר שנו סתם. ולפ"ז דברי ר"א ור' יהושע שניהם צדקו במה שאסרו טלטול פחות מד"א כשיש שם נכרי גדשו הסאה ובמה שהסתירו ההיתר כשאין שם נכרי מחקו הסאה וה"ל להתיר בפירוש. ושוב באו אמוראים ופרסמו בש"ס מה שהעלימו הראשונים היינו שחזרו והוציאו האגוזים מהקופה כמ"ש תוס' ונתקיימו כל דברי חכמים ואלו ואלו דברי אלהים חיים: והנה הרמב"ם והראב"ד פרק י"ב משבת פליגי. לרמב"ם פחות מד"א מותר לטלטל לכתחלה אפי' שלא בשעת הדחק ורק לטלטל הרבה פחות מד"א זה נאסר בגזרות י"ח דבר. וראב"ד ס"ל דאפי' פחות מד"א פעם א' נמי נאסר והוא שיטת רש"י לעיל ח' ע"ב בתוס' ד"ה לימא וכו' כאשר מבואר שם בחידושינו וע"ש בחי' רשב"א. והא"ש לרמב"ם דמתיר במציאה לטלטל פחות מד"א ולא ליתנו לגוי וכ' רמב"ן הסברא כיון דלא בהיל עלי' לא חיישינן שמא יטלטל ד"א בבת א' ובס' קרבן נתנאל יפה כתב שהוציא כן מש"ס ע"ז ע' ע"א וגרס המוציא כיס מציאה ולא המוציא לר"ה. ומ"מ היא גופא קשי' סברות הפוכות ליתנו לגוי לא התירו ולטלטל בגופו פחות מד"א התירו ולהנ"ל א"ש דפחות מד"א לרמב"ם אין שום איסור רק לטלטל הרבה פעמים פחות מד"א היה תחילת גזירתם בשמנה עשר דבר ושם אמרו אלא נותן כיסו ולא מציאתו דלענין מציאה דלא בהיל וליכא למיחש לשמא יטלטל ד"א קיל פחות פחות מד"א מליתן לנכרי כיון דבטלטול פחות מד"א ליכא שום איסורא בעצמו רק מה שגזרו בי"ח דברים בהרבה אמות. ושם גזרו אכיסו ולא אמציאה. ואמנם הראב"ד והפוסקים דס"ל דפחות מד"א אפי' ב"א נמי אסור כחצי שיעור א"כ ה"ל שבות בגופו וגרע מנתינה לנכרי ואם לא הותר ליתן מציאה לנכרי מכ"ש פחות מד"א וק"ל: והנה רש"י פי' מבעוד יום ועיין רא"ש. ולפע"ד מודה רש"י לדינא רק למאי דס"ל לס"ד דש"ס דלא הותר לטלטל פחות מד' אמות והסתירו ההיתר במתני' א"כ הה"נ דלא ליעבד ישראל שום איסור בעצמו והאמירה לנכרי בשבת הוה איסור בקום ועשה ודבר דבר אלא מבע"י יאמר לגוי ובשבת כדעביד נכרי לא צריך למחות בו אבל שיאמר ישראל בשבת לא. אך באמת שגילו ההיתר פחות מד"א ולרש"י פחות מד"א הוה איסור כחצי שיעור ואפ"ה התירו בדליכא גוי הה"נ לומר לגוי אפי' בשבת ומש"ה למסקנא פריך שפיר והלא מחמר וכן א"ש דברי רבא במציאה דלא אתי' לידי'. ובמציאה בלאה"נ י"ל דע"כ לא החמיר רש"י אלא בכיסו דהוה אפשר ליתנו מבע"י ופשע והמתין עד שחשיכה מחמרינן עליו וסברא זו תמצא במג"א סי' רס"ו. אבל מציאה שמצא בשבת ולא פשע שפיר הי' מותר אי לאו משום דלא התירו במציאה משום דלא בהיל. ומה שהקשה רא"ש כולן ב"ה מתירי' עם השמש תמוה קושי' זו וכבר הרגיש בתוס' שבת סי' רס"ו התם אינו אומר לו לעשות בשבת משא"כ הכא: '''מניחו על החמור.''' עיין מג"א עצה טובה ליתן החמור במתנה לגוי. וצריך לומר במשנתינו שלא שייך עצה זו דאסרו למכור בהמה גסה לנכרים משא"כ אנן נהגינן היתר שפיר כ' מג"א. ולהפקיר בינו לבין עצמו אין התירו ברור כ"כ וכן כ' תוס' שבת ע"ש. אבל מתנה גמורה הי' היתר ברור אי לאו שאסור למכור בהמה גסה לגוי: '''ושאינן ניטלין מתיר החבלים.''' יל"ד מאי פסיקא לי' שיש כאן כלים שאינן ניטלין הכי ה"ל למימר ואם יש כאן כלים שאינן ניטלין מתיר החבלים. ע"כ נ"ל דלמסקנא כל שחברו פטור אבל אסור בבהמתו מותר לכתחלה הי' להקדים חמור לנכרי אך מיירי בכיס מוקצה וצריך לטלטל כמה פעמים ליטלו ולהחזירו כשהיא עומדת להטיל גללים וכו' ע"כ נכרי עדיף וא"כ ע"כ מיירי במוקצה ע"כ תנן סתמא ודברי שלטי גבורים שבגליון הרי"ף תמוהים ע"ש: '''קים להו לרבנן וכו'''' עיין מסקנת ר"ן בדליקה וליסטים חיישינן אי שרו לי' אתי לחלל בדאורייתא משא"כ הכא אין ההצלה נחפז. ועיין לעיל מ' ע"א תוס' ד"ה מתוך וכו' ולעיל ס"ה ע"ב מערימין בדליקה וכו'. וי"ל בדליקה להציל כל כליו דנחפז בהצלה י"ל אי שרית לי' אתי לכבוי וכן נמי אי לא שרית לי' אתי לכבוי ע"כ הניחו בדבר ולא התירו להציל. אמנם בהצלת המת דאינו אלא דבר א' ולא מיטריד בי' וליכא למיחוש אי שרית אתי לכבוי א"כ חששו אי לא שרית וכו' וכן בהערמה דא"נ שרית לי' מתוך שלא התרת אלא ע"י מלבוש זכור הוא ע"כ חששו אי לא שרית לי' וכו' וכן בשמעתין דאי שרית לי' אינו נחפז ולא אתי לאתוי ע"כ חששו אי לא שרית לי': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף