עריכת הדף "חתם סופר/שבועות/יח/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
תוס' ד"ה לעולם כו' דהו"מ למימר בסמוך לוסתה ואפרישה עכ"ל. אי הוה מוקי לה בסמוך לוסתה לא הוה צריך לדחוקי דמשום דקתני סיפא נמצא על שלה תנא נמי נמצא על שלו אלא משום דמשנתינו איירי בשלא סמוך לוסתה ולכן מחלק בין אבר חי לפירש באבר מת משא"כ התם מיירי בסמוך לוסתה נקט סתם ואינו מחלק דלעולם חייב כדמסקינן לקמן דאביי בעלמא אתמר לפי פירש"י (אלא דהכא לרבא מקשה). מ"מ קו' תוספות נלע"ד לישב בפשיטות דרב אדא בר מתנא הוה ס"ל דסמוך לוסתה מזיד מקרי כמ"ש נמי מהרש"א וא"כ תו לא מחייב אפרישה משום דלא שב מידיעתו ולא שייך תי' תוספות ד"ה אי בת"ח ודו"ק:

ד"ה דאי כו' תימא דפ' הבא על יבמתו כו' לפענ"ד פשוט הוא דמקרא דהכא לא מוכח מידי דידע רבא לפרושי כאביי לחלק בין הנאה מרובה למעוטה אלא שהוכחתו ממתני' דאי כאביי מצינו ארוכה וקצרה בנדה ואין במקדש ותי' הש"ס לא ס"ל לחלק משום דאינו דומה ארוכה וקצרה דהכא והתם. ואם כן מתני' גופה מנ"ל דליכא ארוכה וקצרה בנדה ע"כ מקרא דמייתי בפ' הבע"י ופשוט ודו"ק:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>