עריכת הדף "חתם סופר/כתובות/יד/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
''' בסוגיא דתינוקת

''' 

העיד ר"י וריב"ב על אלמנת עיסה וכו' פירש"י בשם ר"י טוב עלם. דהגט הי' קרוב לו וקרוב לה ומת ונשאה הכהן בתוך ג"ח לראשון. והריטב"א בקידושין פי' בפשיטות בכהן שגירש אשתו ספק גירושי' וחזר ונשאה בעצמו בתוך ג"ח והוה ספק אם נתעברה קודם גירושי' או אח"כ. ויראה דהר"י טוב עלם מיאן בזה משום דצריך טעמא מ"ט דרשב"ג בס"ס מעלי' כי האי ששניהם בגופו של ולד ויכול להתהפך וחזקת האם היתר לכהונה מ"ט דפליג. אע"כ מיירי שהי' בעל ישראל מקודם. ובשעה שהיתה אשתו של הישראל לא שייך חזקת היתר לכהונה שהרי היתה אשת איש ואסורה אכולי עלמא. ומשזרק לה גט נעשה מוחזקת מאיסור לאיסור. וסברא זו גילו לנו רבותינו בעלי תוס' ביבמות למ"ד ע"ב ד"ה אשה וכו' בקושייתם ועש"ך י"ד ריש סי' נו"ן דלמסקנת הש"ס התם לאביי ורבא הכי הלכתא. והתוס' דנדו שם מסברא זו היינו לרבה אבל להלכתא אמת ויציב סברא הנ"ל וא"כ ה"נ נימא מה"ט פליג ר"ג:

ובהכי ניחא מה דלא מייתי רש"י פירושו של ר"י ט"ע בתחלת הסוגי' משום דהתם לרבה קאי דלית לי' הך סברא דמוחזקת מאיסור לאיסור ואכתי תיקשי מ"ט דר"ג הא ס"ס מעלי' הוא אע"כ לרבה אלמנת עיסה כפירש"י דהוה ס' א' וב' חזקות פי' חזקת אשה הראשונה וחזקת השני' אלמנת בן האשה הראשונה. ומ"מ למסקנא לאביי ורבא ע"כ צריכי' לפרש כהר"י ט"ע. דא"כ מ"ט דר' יהושע דמקיל דהא ס"ס ממש לא הוה רק ב' חזקות היתר ואלמנה הראשונה הרי מוחזקת מאיסור לאיסור ולאביי ורבא לא מיקרי זה חזקת היתר א"כ מ"ט דר' יהושע אע"כ לאביי ורבא מיירי אלמנת עיסה כפי' הר"י ט"ע ולרבה כפירש"י וק"ל:

וניחא נמי מ"ט לא חייש רבה לשנוי' דר"ג אדר"ג די"ל נהי במתני' מקיל בחד ספיקא הכא מחמיר בחד ספיקא אע"ג דהוה תרי חזקות מ"מ כיון דמוחזק מאיסור לאיסור נהי לרבה מיחשב חזקה מעלי' משום חומרת יוחסין מחמיר ר"ג. אבל לאביי ורבא דמיירי הכא בס"ס מעלי' אין סברא להקל בחד ספיקא טפי מס"ס אי לאו משום שמא וברי עיי' וק"ל:

'''אלמנת עיסה.'''  כל הנוגע לדיני ס"ס דעתי אי"ה לבאר בקונטרס בפ"ע ע"כ לא אעלה פה מאומה:

ת"ר איזהו אלמנת עיסה עיי' תוס' ומהרש"א ושארי מפרשי'. והנלע"ד הנה במתני' דעדיות גרסי' העיד על אלמנת עיסה וכו' שהעיסה נאמנת לטמא ולטהר וכו' ומשמע להתוס' דתרי מילי נינהו אלמנת עיסה. ועיסה. ולשון שהעיסה כמו שאפר כירה מוכן הוא שפירושו ואפר כירה ה"נ והעיסה כשירה לטמא ולטהר וכו'. והשתא אי גרסי' בהך ברייתא איזהו אלמנת עיסה קאי לפרש רישא דמתני' ועלה מכשיר ר' יוסי בצוויחה ושתיקה וקשה קו' תוס' הא ר' יוסי פוסל הבת אע"כ גרסי' איזהו עיסה וקאי לפרש בבא דסיפא והעיסה נאמנת לטהר וכו' ובהא מכשיר ר' יוסי בצוויחה אבל לא באלמנת עיסה:

וההפרש שבין אלמנת עיסה לעיסה יראה לשיטת תוס' לעיל משפחה שנטמע בה ודאי פסול וא"כ המשפחה עצמה נבדקת בצוויחה ושתיקה לכל מר כדאית לי' וזה נקרא בדיקת עיסה והנבדקי' כשרי' אפי' לר' יוסי אמנם הנשארי' שלא נבדקו ואינם לפנינו לבודקם הם נשארו בספיקם. ואלמנותיהם הן נקראי' אלמנת עיסה ובהא איירי רישא דמתני' ובהני מחמיר ר' יוסי:

אמנם לפירש"י ור"י טוב עלם ליכא למימר הכי כיון שהספק הוא בספק בן ט' ובן ז' א"כ הוא עצמו אינו יודע ואיך יתכשר בצויחה ושתיקה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>