עריכת הדף "חתם סופר/בבא בתרא/י/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
שניצול אנו בהם מדינה של גהינם כך היא המדה שידחקו עניים הגונים ויזכו בהם עשירים הגונים ובגלגל אחר יהפך הענין והיינו דכתיב ידרך ענוים במשפט יסורי עניות וילמוד עניים אחרים הגונים מלמד אותם דרכו מה דרכו של הקב"ה מרחם ומחנן וניצולי' עניים אלו בעניים אלו ושניהם הגונים:

אדרבא זה שמחייבתן משל למלך שכעס על עבדו וכו' בחידושי תורה אמרתי שזה ששלחו אחי יוסף אביך צוה לפני מותו וגו' עבדי אלקי אביך פירש"י אעפ"י שאבינו מת אלהינו קיים. ומה רצו בזה אלא שלא יחשוב יוסף שכל דאגתם שלא יכלכלם עוד ברעב. ע"כ אמרו אביך צוה שלא תגמול לנו רעה להמתינו אבל בתוך לשון צוואתו אמר עבדי אלהי אביך ועבדי' אנחנו ואינך ראוי לפרנסנו ולא בקשנו את זה כלל וכלל ויוסף הבין ע"כ השיב אנכי אכלכל אתכם לאפוקי מסברותיכם:

אימת עניים מרודים תבי' בית האידנא וכו' בחידושי תורה אמרתי דאמר יוסף ועתה אל תעצבו וגו' כי למחי' שלחני וגו' וישמני אדון לפרעה פי' שהי' עצבי' שיחשבו יוסף לחוטא הנכשל בעניים שאינם הגונים והם אינם הגונים ונשלחו למכשול ליוסף. ע"כ אמר אל תעצבו כי השי"ת שמני אדון לפרעה ומושל על עניים מרודים ולא הם בי מזה מוכח שאין הקב"ה רוצה להכשילני אלא זכיתי שאתם תצילני מדינה של גהינם ולמחי' של עצמי שלחני אלקי' לפניכם:

שמא עני בא לידך ולא פרנסתו אפשר היינו עובדא דלעיל ט' ע"א ההוא עני דהוה מחזיר על הפתחי' לא אזדקק לי' ר"פ ע"ש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>