עריכת הדף "
חכמת אדם/קלח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|{{גופן|4||'''דין ערבות בין ישראל לאין יהודי''' {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קע|סי' ק"ע]]}}}}}} {{אות סעיף|א}} ישראל שלוה מעות מאין יהודי בריבית אסור לישראל להיות ערב אם יכול האין יהודי לתבוע את הערב תחלה שהרי הוא כאלו האין יהודי מלוה להערב והערב מלוה לישראל אבל אם מנהג המקום שצריך לתבוע הלוה תחלה או שהתנה עמו כך שלא לתבוע אותו עד שלא ימצא לגבות מן הלוה או שיהיה אנס או שיברח ונמצא שהאין יהודי היא המלוה לישראל מותר להיות ערב והאידנא מסתמא הוי כאלו קיבל עליו דסתם ערבות כך הוא ואם עבר ונעשה ערב סתם במקום האסור והוצרך ישראל זה לפרוע לאין יהודי קרן וריבי' אם כבר החזיר הישראל להערב אין יכול לכופו להחזיר לו די"א דסתם ערב מותר ואינו אסור אלא בערב שלוף דוץ כדאיתא בסי' ב' ואם לא נתן עדיין א"צ זה ליתן לו דכיון די"א דאסור הוי המוציא מע"ה {{ממ|סעיף א' ובש"ך}}: {{אות סעיף|ב}} ודוקא ערב סתם אבל ערב שלוף דוץ דהיינו שאין להמלוה שום עסק עם הלוה רק עם הערב דזה אסור לכ"ע ודינו כר"ק דאפילו נתן מוציאין מידו {{ממ|ט"ז וש"ך}} אבל רמ"א וב"ח ס"ל דגם זה אינו אלא א"ר: ולכ"ע צריך לשלם לו כל ההפסד המגיע לו על ידו חוץ מן הריבית דלכ"ע אסור ליתן לו {{ממ|שם וע"ש בט"ז ס"ק ב' דכ' דתליא בפלוגתא אם צד א' בריבית הוי ר"ק או לא כדלעיל כלל קל"א סי' א'}}: {{אות סעיף|ג}} וכן אין יהודי שלוה מישראל בריבית אסור לישראל להיות אפילו ערב סתם אא"כ התנה או שהמנהג כן שכ"ז שיש ללוה לפרוע ולא יהיה אלם ולא יברח אלא שירצה לשלם לא יוכל לתבוע הערב דאז מותר להיות ערב ואם לא יהיה לאין יהודי לפרוע או שיהיה אלם או יברח ויצטרך הישראל לשלם מותר לקבל ממנו קרן וריבית ונ"ל דבזה במקום שנהגו לתבוע הערב תחלה ולא התנה הוי ר"ק דישראל מישראל קא שקיל וכ"מ בש"ך סס"ק ב' {{ממ|סעיף ב'}}: {{אות סעיף|ד}} והא דאסור להיות ערב דוקא בעד הקרן והריבית אבל אם היה ערב בעד הקרן לבד מותר אפילו בערב שליף דוץ דאפי' את"ל דהישראל הוא הלוה ומלוה לישראל הא אינו מקבל מן הישראל אלא הקרן ואף שהאין יהודי נותן הריבית ה"ז כאומר לחבירו הילך זוז והלוה לפלוני או הלויני ופלוני יתן לך ריבית {{ממ|עיין בריבית שע"י הלואה כלל קל"ב סי' ב' ג' מה שכתבתי בשם המל"מ ובזה ל"ק קו' הט"ז בס"ק ה' מסי' ק"ס סעיף י"ג}} וכן אם היה לו ערב רק בעד הריבית ולא בעד הקרן ג"כ מותר {{ממ|רמ"א שם וש"ך סס"קו}} והא דערב לו בעד הריבית שצריך לסלק לו הריבית דוקא כשקנו מידו דאי לאו הכי הוי כערב שלא בשעת מתן מעות שהרי הריבית יעלה להבא וקיי"ל ערב שלא בשעת מתן מעות אם לא קנו מידו לא הוי ערב כלל {{ממ|משא"כ לקמן סי' ח' בזקף הקרן עם הריבית כיון דנחשב הכל קרן הוי אפי' על הריבית כשעת מתן מעות (ש"ך ס"ק ה'}}: {{אות סעיף|ה}} ודוקא שהאין יהודי נוטל המעות מיד המלוה אבל אם ישראל הערב נוטל המעות מיד המלוה אסור להיות אפי' ערב סתם אפי' בעד הריבית לבד ואפי' לא היה ערב כלל אסו' דכיון שהוא נוטל המעו' מיד ישראל אע"פ שנותנין לאין יהודי מחזי כאלו הוא הלוה כדלעיל כלל קל"ז סי' ב' איך יתן אח"כ הריבית. והא דאסור כשישראל לוקח המעות אפילו אינו ערב רק בעד הקרן היינו כשישראל נותן אח"כ הריבית אבל אם האין יהודי נותן הריבית מותר {{ממ|שם ובש"ך ס"קו}}: {{אות סעיף|ו}} והא דאסור כשהישראל נוטל מיד ישראל דוקא שהיתה ההלואה בלא משכון אבל כשהית' הלואה על משכון של אין יהודי אעפ"י שנטל הישראל הערב המעו' מן המלוה ונתנן לאין יהודי מותר להיות ערב בעד הריבית שאין אחריות הקרן למלוה אלא על המשכון {{ממ|רמ"א שם}} אבל כשערב לו ג"כ בעד הקרן אסור {{ממ|ש"ך סק"ח}}: {{אות סעיף|ז}} ואם אמר לו הישראל למלוה כל זמן שמעותיך ביד האין יהודי אני נותן לך דינר בחדש ולא תוכל לכופו לשלם לך אפילו נטל האין יהודי המעות מיד המלוה ואפילו לא ערב הישראל רק בעד הריבית אסור להיות אפילו ערב סתם בעד האין יהודי אם הלוה בלא משכון שהרי גם אחריות הקרן הוא על הישראל שכ"ז שאינו מסלק הקרן צריך ליתן לו ריבית {{ממ|ט"ז ס"קו וש"ך סק"ז}}: {{אות סעיף|ח}} אם היה לישראל משכון מאין יהודי או ערב מאין יהודי ובא ישראל וא"ל למלוה שיחזיר לאין יהודי את המשכון או שיפטור את הערב והוא ערב לו צריך לשלם לו כל הקרן והריבית שעלה עליו עד אותו היום וא"צ לתבוע לא את הלוה ולא הערב אין יהודי אבל לא הריבית שיעלה עליו מכאן ואילך שכל מה שעלה עליו עד אותו יום נעשה הכל קרן ואינו נקרא ערב אלא בעד הקרן אבל מה שיתרבה מכאן ואילך עליו מתרבה אם לא שהמשכון היה שוה יותר שאז צריך להעלות לו גם הריבית שיעלה עליו מכאן ואילך עד כדי דמיו של המשכון אז יחזיר לו המשכון שהרי על פיו נתנו לאין יהודי והוא ערב בעד כל המשכון ואם זקף האין יהודי מתחלה הקרן עם הריבית אז אפי' מה שיעלה אח"כ הוי כקרן עד כדי הזקיפה וצריך לשלם עד כדי הזקיפה בין היה לו משכון על הכל או לא אלא שפטר הערב עפ"י דיבורו דכיון דהכל נחשב כקרן הרי לא נעשה ערב אלא בעד הקרן ואין כאן ריבית ואם היה משכון ואמר שיחזיר לו המשכון או שפטר את הלוה שא"ל מעתה לא יהיה לי עסק עמך רק עם הערב אפי' לא קנו מידו צריך לשלם כיון דעל פיו החזיר המשכון או שפטר את הלוה ה"ל כערב בשעת מתן מעות אבל בפטר הערב כיון שיש לו עדיין עסק עם הלוה י"ל דהוי כערב שלא בשעת מתן מעות וצריך קנין עיין ש"ך ס"ק ט' דהניח בצ"ע והיינו דוקא בערב סתם אבל ערב שלוף דוץ דהיינו ערב קבלן דינו כלוה עצמו וה"ז כאלו פטר הלוה עצמו {{ממ|ש"ך שם}}: {{אות סעיף|ט}} דין ישראל שלוה מעות מגוי ואח"כ נתגייר או גוי שלוה מישראל ברבית ונתגייר מבואר בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קעא|סי' קע"א]]: [[שולחן ערוך/יורה דעה/קעב|סי' קע"ב]] נתבאר לעיל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף