עריכת הדף "
חיי אדם/ב/נד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|כלל נד{{ש}}{{גופן|4||'''דין מי שהחשיך לו בדרך ויש אצלו חפצים ומי ששכח חפצים אצלו והוציא בשבת'''}}}} {{אות סעיף|א}} מי שבא בדרך וקדש עליו היום וחבילתו על כתפו ירוץ עד שמגיע לביתו ולא ילך בדרך הליכה דאז כיון שאין לו היכר שמא ישכח ויעמוד ואז כבר בטלה עקירה ראשונה וכשיחזור וילך הרי עקר בשבת וכשיחזור ויעמוד הרי עשה הנחה ג"כ בשבת וחייב אבל כיון שלא התירו אלא שירוץ יש לו היכר שאסור לו לעמוד וכשיגיע לביתו לא יעמוד אפילו רגע אח' אלא יחזיר אחוריו לחצרו וישליכנו דרך אחוריו לחצרו או לביתו והוי הנחה שלא כדרכה ודוקא בדבר שהוא משא כחבילה ואין דרך לרוץ בחבילה וא"כ הריצה הוא היכר אבל אם יש אצלו כיס מעות וכיוצא בו דבר קל שדרך לרוץ בהם וא"כ אין הריצה היכר ומ"מ בשעת הדחק אף בזה יש להתיר ע"י ריצה {{ממ|סי' רס"ו}}: {{אות סעיף|ב}} ואמנם יותר טוב כשיש אצלו דבר קל שיתן הכיס לחבירו וילך בו פחות מד"א ויחזור הוא ויטול ממנו וילך פחות מד' אמות וכן עד שמגיע לביתו ואז יזרקנה מאחוריו כמו שכתבנו ואם הוא יחידי יכול ג"כ להוליך אותו תמיד פחות פחות מד' אמות ובלבד שיניח הכיס על הקרקע או שישב בכל פחות מד"א דעמידה לא חשיבא הנחה כיון שהכל בהליכה אחת אם לא כשצריך לפוש ולנוח דאז העמידה חשיבא הנחה דאע"ג דבלא החשיך בדרך לא התירו לטלטל בענין זה כשהוא יחידי דשמא יטעה ויעביר ד"א מ"מ כיון שהאדם בהול על ממונו ואם לא נתיר לו יבוא לידי חילול שבת לכן התירו בענין זה וכן אם מצא כתבי קודש שמונחין בבזיון וא"א לו לשמרם עד הלילה מותר להביאן ע"י טלטול פחות פחות מד"א {{ממ|סי' ש"א}} אבל לטלטל ע"י ב' בני אדם בטלטול פחות פחות מד' אמות מותר לכל דבר הצורך ואפילו מקום רחוק ובלבד שלא יוציא החפץ חוץ מתחום שלו {{ממ|שמ"ט}}: {{אות סעיף|ג}} שאר דינים הנוהגים למי שהחשיך בדרך כשיש עמו עגלה יתבא' בכלל נ"ח: {{אות סעיף|ד}} שכח כיסו עליו והוציאו בשבת אם הוא במקום המשתמר אסור להביאו לביתו ע"י התירים הנזכרים דדוקא במי שהחשיך התירו ואם מתירא שיגנבו שם גם בזה מותר להוליכו פחות פחות מד"א ואם מתירא שירגישו ליסטים בזה מותר לרוץ. ונ"ל דמותר לומר לנכרי שישמרנו ויבין מעצמו ויביאנו לביתו. ונ"ל עוד דמותר לומר לנכרי שיביאנו לביתו כיון דסוגיא דעלמ' כדעת הפוסקי' דבזמה"ז אין לנו רה"ר והוי שבות דשבות במקום פסידא {{ממ|סי' רס"ו}} ונ"ל דיותר טוב לומר לנכרי מלטלטל ע"י התירים דלעיל {{נשמת אדם|א}} {{אות סעיף|ה}} היה בדרך ויש מעות בכיסו אם יכול להפקידן או להצניען אסור להחזירן בכיסו דהרי הם מוקצים ואם מתירא שמא יגזלוהו ממנו יתפרנו בבגדיו וישב בביתו ולא יצא בהם חוץ לעירוב דאע"ג דהוי הוצאה כלאחר יד מכל מקום מדרבנן אסור ואם ירא שמכח שלא יצא כל היום ירגישו בני הבית שיש לו מעות ויגזלו מותר לצאת בהם כיון שאין כאן איסור דאורייתא דאין דרך הוצאה בכך לתפרם ואם לא נתיר לו בכך יבוא לידי איסור דאורייתא ויוציא כדרכו ובמקום פסידא התירו {{ממ|סימן ש"א סעיף ל"ג}} אבל צרורין בכיסו בבגדו לא מהני כדלעיל כלל נ"ב סימן ה': {{אות סעיף|ו}} ואם מחפשין אחר מעותיו לגזלם נ"ל דמותר להוציאן למבואות שלנו שאין לנו רה"ר אפי' בידים {{נשמת אדם|ב}} אפי' אין תפורין בין מעות או סחורותיו אם א"א ע"י נכרי דאם לא נתיר לו יבא לחפור גומות להטמין {{ממ|א"ר בשם תי"ט}} וכן אם היו המעות בשק ופיו קשור למעלה מותר לחתוך השק וליטול המעות אבל לא יתיר הקשר) {{ממ|א"ר בשם תי"ט סי' של"ד}} ואם אפשר שלא יעשה עקירה והנחה כגון שאחד יעמוד בפנים וחבירו מבחוץ יקח ממנו רק שיזהר שזה שמוציא לא יניח ליד חבירו ואח"כ ילך גם הוא לחוץ ויקח מיד חבירו ויטלטלנו כך פחות פחות מד"א כדלעיל סימן ב' או שיזרקנו לחוץ דרך כתפיו מאחוריו דהוי הוצאה כלאחר יד {{נשמת אדם|ג}} {{אות סעיף|ז}} וכן אם הסחורה בתיבה וכיוצא בו אז יוציא מקצתה לרה"ר ולא יוציאנה כולה אלא תהיה עדיין מקצתה בפנים דאינו חייב עד שיוציא כולו בבת אחת ואז לאחר שנחה מעט כך יחזור ויוציא כולה ובלבד שלא יגרר אלא תמיד תנוח מעט ואם אפשר שאיש אחר יוציא קצה הב' טוב יותר כדלעיל כלל נ"ב: {{אות סעיף|ח}} או אם אפשר שיקשור ברגליו או שיניח החפץ בסנדלו דכ"ז פטור והתירו במקום פחד פתאום במקום שיש לחוש שיבוא לידי איסור דאורייתא דאדם בהול על ממונו: {{אות סעיף|ט}} ונ"ל דאף שכתבתי דטוב יותר לעשות ע"י ב' אנשים דוקא מי ששייך למעותיו כגון בניו ושותפו או שיש גם לחבירו מעות וסחורה ואם זה לא יסייע לזה אף זה לא יסייע לזה ומשרתיו נ"ל דגם הם חשובים כבני ביתו שגם הם בהולים כידוע אבל מי שאינו שייך כלל לזה אע"פ שמותר לטלטל מוקצה בשביל חברו להציל אבל לא נתיר לו הוצאה אפי' באיסור דרבנן כדלעיל כלל מ"ה: {{אות סעיף|י}} וכ"ז דוקא בממונו שכבר הוא בידו דאדם בהול לאבד ממונו אבל אם מצא מעות ושאר דברים המוקצים אסור להגביהו ואפי' לומר לנכרי דזה לא נקרא פסיד' ואשרי הגבר אשר יבטח בה' לכוף יצרו לעזוב בשביל מצות ה' {{ממ|מהרי"ל}}: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף