עריכת הדף "הרי בשמים/ב/קעב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''נשאלתי''' מק"ק סאניק יצ"ו בענין שאירע שם שאבי המגרש הי' נכרי ואמו ישראלית והוא נתגייר ונשא אשה ועתה בא לגרשה ונסתפקו הביד"צ דשם איך לכתוב בגט:

'''הנה''' לפ"מ דנראה מד' התוס' קידושין ע"ה: ד"ה ור' ישמעאל דס"ל דהא דקיי"ל דנכרי הבא על בת ישראל הולד כשר הוא לאפוקי ממ"ד הולד ממזר אבל צריך להתגייר אח"כ וכ"נ מדבריהם ביבמות ט"ז: ד"ה אמוראי נינהו ובד"ה נכרי שקידש א"כ בנ"ד שנתגייר הלא דינו מפורש בש"ע אה"ע סי' קכ"ט ס"כ דבגט גר כותבין בן אברהם אבינו. אמנם באמת מד' התוס' יבמות מ"ה: ד"ה כיון דאמו ושם מ"ו. ד"ה נאמן אתה מבואר דס"ל דהולד כשר וא"צ גירות וכן בתוס' נדה נ"ו: ד"ה אמוראי כ' בפירוש בזה"ל דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוי הרי דא"צ גירות לכ"ע וכן יש לה"ר באמת מדברי הש"ס יבמות מ"ה. דאמרינן דכולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה מק"ו מאלמנה לכ"ג ואי איתא דצריך גירות א"כ תיפוק לי' דפסולה לכהונה משום גירות דאפי' נתגיירה פחות מבג"ש ויום א' פסולה לכהונה כדא' ביבמות ס': וכן מפורש יוצא מדברי רש"י ביבמות שם ד"ה בת מינך וכן בקידושין ע': ד"ה כל דאמר כו' ושם דף ע"ו. גבי עבד ושפחה נתערבו בהן דא"צ גירות ומ"ש בפירש"י קידושין ס"ח: ד"ה לימא דמ"ד נכרי ועבד הבא על ב"י הולד ממזר אתא לאשמועינן דלא שדינין לי' בתר נכרי דנימא נכרי הוא ואם נתגייר יהא מותר לבא בקהל אלא בתר ישראלית שדינין לה וכיון שבעבירה נולד הו"ל ישראל פסול כו' הרי דמ"ד הולד כשר היינו דשדינין ל' בתר נכרי א"כ צריך גירות הנה במהרש"א שם נתקשה בזה וכבר עמד על מדוכה זו בשעה"מ פט"ו מא"ב וכ' שם ליישב דברי רש"י דלא כ' הכי אלא לס"ד התם ולפי המסקנא ס"ל דל"ב גירות והביא ד' הרא"מ פ' אמור שכ' בפשיטות דגוי הבא עב"י הולד ישראל גמור ומביא שם ג"כ ראי' ברורה מבכורות מ"ו. דהולד כשר וא"צ גירות וע' רמב"ן עה"ת פ' אמור ובתוס' יבמות כ"ג. ד"ה קסבר והכי נראה באמת מסתימת ד' הפוסקים באה"ע סי' ד' דלמאי דקיי"ל דהולד כשר הוי ישראל גמור וא"צ גירות וכ"נ מד' הט"ז יו"ד סי' רס"ח סק"א שמביא בשם רבים מקשים על הטור שכ' שם בשם ר"ח דמל כשהי' נכרי אין לו תקנה אבל בניו נימולים ונכנסים בקהל והקשו דהרי ע"כ לא מיירי בנשא עכו"ם דבעכו"ם אפי' מישראל הולד כמוה אלא פשיטא דנשא ישראלית א"כ מאי קמ"ל הרי אפי' עכו"ם הבא עב"י הולד כשר ע"ש שדחק מאד לתרץ זה ואי נימא דצריך גירות הא ל"ה מקשי מידי דשפיר אשמועינן דאף דהוא אין לו תקנה אבל בניו יכולין למול ולהתגייר וע"כ דפשיטא להו דא"צ גירות כלל. וכיון שכן בנ"ד שאמו מישראל הא א"א לכתוב בגט בן אברהם אבינו דרק בגר כותבין כן משום שא"א הוא אב לגרים דכתיב בי' אב המון גוים וזה הא מן הדין א"צ גירות ואינו גר [וצ"ע במ"ש הפמ"ג א"ח במש"ז סי' קל"ט סק"א דבשתוקי כותבין בגט בן אברהם אבינו כמו בגר] כי על כן נראה דבנ"ד יש לכתוב שם אמו בהגט כיון דאביו הוא נכרי דהרי בדגול מרבבה סי' קכ"ט כ' במש"ש בש"ע דבשתוקי אין כותבין רק שמו בלבד ור"ל לכתוב שם אמו כדאשכחן רב מרי בר רחל ודחי דשא"ה שבשעה שנתעבר הי' איסור גוי א"כ אינו אביו כלל ול"ה לרב מרי שם אב אבל שתוקי יש לו אב אלא שאין אנו יודעין מה שמו לכן אין לכתוב שם אמו. והנה ע"ד הדג"מ הללו כבר התפלא בשו"ת חת"ס ח"ב מאה"ע סי' כ"ה ומ"א דמה חטא יש אם מסמן עצמו בשם אמו אף שיש לו אב רק אנו צריכין לחפש ולמצוא היכן נקרא אדם ע"ש אמו וכיון שמצינו רב מרי בר רחל א"כ מה חסר אם השתוקי ייחס עצמו אחר אמו ועוד הלא מצינו יואב בן צרוי' בת ישי אבי דוד. ר"ש בן פזי בת ר' חייא אבא שאול בן אמא מרים אבשלום בן מעכה אדוני' בן חגית שפטי' בן אביטול. וע"כ העלה לכתוב בשתוקי שם אמו וכן הורה בג"פ ס"ק נ"א ע"ש. ולפענ"ד ביותר יש להפליא ע"ד הדג"מ הנ"ל דהרי מבואר בתוס' ב"ב קמ"ט. ד"ה רב מרי דתרי רב מרי הוו ואותו שנזכר בשבת קנ"ד. רב מרי בר רחל ישראל גמור הוי א"כ מצינו גם באביו ישראל שנקרא ע"ש אמו. ובתוס' ב"ב שם מסיימי דהא דקא' רב מרי ברה דבת שמואל להכי קורא אותו ע"ש אמו לפי שרוצה לייחסו אחר שמואל כדאשכחן רבנא עוקבא ורבנא נחמי' בני ברתי' דרב וכן ר"ש בן פזי ואבא שאול בן אמא מרים ע"ש [ובמה שדחו תוס' פרשב"ם שם מד' הירושלמי ע' בפירש"י ברכות ט"ז ד"ה ברה דבת שמואל מבואר כהרשב"ם] עכ"פ הלא איכא רב מרי בר רחל דהי' ישראל גמור ואפ"ה הזכירו בשם אמו וכן מצינו בברכות כ"ה: רב יעקב ברה דבת שמואל וכן הא דמוזכר שם ובכ"ד שמואל בר מרתא מסתפק בספר יוחסין לומר ששם אמו מרתא וע' בשבת ק"ג. ושם קמ"ט: ובעירובין פ'. ר' יעקב ברה דבת יעקב ופירש"י אביו ל"ה הגון לפיכך לא הזכירו עכ"פ מצינו כמה שנקראו ע"ש אמם אף שאביהם הי' ישראל וע"כ העצה היעוצה לכתוב בגט שם אמו היכי שא"י לכתוב שם אביו ומכ"ש בנ"ד שאביו הי' גוי הלא גם לד' הדג"מ יכולין לכתוב שם אמו אם לא כשנקראה בשם כזה שגם אנשים נקראו בו כגון שמחה שנקראו ג"כ אנשים כן וכדומה דאיכא לעז דיסברו שאביו שמו כן הוא כמ"ש בג"פ שם אז אין לכתוב רק שמו בלבד הנלפענ"ד כתבתי. יום ד' כ"ז סיון שנת תרח"ם לפ"ק פה סטרי יע"א:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>