עריכת הדף "הנהגות ישרות/ענינים מלוקטים" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>ענינים מלוקטים</big>

קנ) שאלתי את רבינו אם ימאן אב על נדר ואמר שצריך יעשה דרך בקשה וקשה מאד להתיר לסרב על דבריה:

קנא) שמעתי ממורי שעשה חתונה לבנו בסוף החודש ואמר הטעם שאין להקפיד על זה הזמנים ובזה פי' הפסוק בידך עתותי פי' שכל הזמנים שלי מסור בידך:

קנב) שמעתי משמו שיותר טוב לגרש אשה כשלא תמצא חן בעיניו שהתורה התירה. אבל לא לבטל תנאים ותקיעת כף. כיון שנעשה הוא מן השמים ובהדי כבשי דרחמנא למה ליה. ואמר בשם הגר"א ז"ל שזה הטעם ששוברין בשעת החופה כלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה ובשעת התנאים שוברין כלי חרס שאין תקנה לשבירתו:

קנג) פעם אחד דנו לנפש אחת בגפרית בחדר הגר"א ז"ל{{הערה|ראו גם ב'שאילתות' אות קד.}}:

קנד) אמר מורי חברתה של אשת הגר"א ז"ל באה בחלום אליה וספרה לה מגדולתה ובאשר קמה משנתה סיפר לה הגאון ז"ל כל החלום ואמרה כן היה:

קנה) צוה לנסות את המגיד נסתרות דשקלאוו וכרכו ספר אחד בקשר של קיימא אם יגיד מה שכתוב והוא מן הגמרא דצייר וחתים לית להו רשותא{{הערה|ראו גם בכתר ראש בסופו מאמרים ומעשיות שונות אות ז. ו'שאילתות' אות קג.}}:

קנו) דרך של רבינו שנתן על היתר עסקא שיעלה ח"י למאה ולמחצית שכר והמותר יהיה שייך לו ובעד טרחתו קיבל א' לעקאך קטן:

קנז) אמר מורי יש כמה אנשים אשר אם ילוה לאחד אין בר מזלו להיות בנקל לחזור לו ונסמך על הגמרא המלוה מן איוב מתברך וגם יהיה נקל לסלק מיד:

קנח) הילד שנתמשכן בעד מאתים זהובים פדה אותו הגאון קודם התפלה:

קנט) בן של הגר"א ז"ל בא לפניו ושאלו אם יש לו ס"ת ואמר לא ותיכף צוה לקנות ס"ת ואמר בני הרי שיזדמן כמה מצות כזה לחוטפן כאמרו חז"ל חטוף מצוה:

קס) רבינו הקפיד מאד שלא לעשות חלונות מרובעים שנראה כשתי וערב ורק צריך לעשות באלכסון כל השויבין כמו לעקאך וגם השטעפין של בגדים יהיה כמו לעקאך באלכסון הפוטער משועלים היה הצבע באלכסון מטעם הנ"ל צוה שלא לעשות גדולים שלא יתראה כשתי וערב:

קסא) שיעור גריס של כתם הוא כמו פערציקער ותורמוס הוא גדול מעט מזה:

קסב) שאלתי אודות בדיקת הנשים והשיב איני יודע מאין יצא להם המנהג לא טוב שמקילין בזה. וכל בדיקותם לא נחשב רק לקינוח בעלמא ועל כל פנים בדיקה אחת צריך במקום דחוק עד מקום שהשמש דש:

קסג) ברכה ראשונה מברכת המזון אמר המברך לבד. ולברכת המוציא אינו צריך ליטול רשות רק לברכת המזון נוטל רשות. ובעה"ב מברך המוציא וכולם שומעין:

קסד) פעם אחד ישב אחד מבני הישיבה מיורבריג על שלחן הגאון מוהר"ח. וה"ר יוסף דסלוצק והרב ר' טוביה מסטופץ ובא שליח לבשר להיורבריגער עכשיו יכול אתה לברך ולא הבינו מה דעת הגאון מוהר"ח ז"ל בזה הלשון עד שנמשך זמן כ"ב שנים ומצא הרב ר' יוסף הנ"ל כתוב בספרו שמי שאין לו ב' שערות אינו ראוי להוליד כי הוא קטן עדיין אף שהוא בן שנים רבות וכיון שיורבריגער עד הנה לא הוליד אם כן הוא קטן ואם כן לא היה יכול להוציא אחרים ידי חובת ברכת המזון כמבואר בשו"ע. ונמצא נכון הלשון שאמר הגאון ז"ל עכשיו אתה יכול לברך (בכתבי אבי הגאון זצוק"ל הכ"מ מצאתי כתוב בזה הלשון „ולי סיפר הרה"ג ר' נתנאל מ"ץ דוויסאקע שהתלמיד היה הרה"ג ר' אשר אבד"ק שערשעוו וטיקטין והיה בפניו”):


בספר [[שערי רחמים]] מובא בסוף השאלות מה שכתב ג"כ מעט מזה בזה"ל:

שמעתי בשם הגר"ח מוולאזין דה' מיני דגן שבשלן עם שאר מינים כגון קטניות או בולבעס א"צ לברך רק בורא־מיני־מזונות. כפשטא דלישנא דגמרא ברכות נ"ז כל שיש בו מה' מינים מברך עליו בורא־מיני־מזונות [דלא כמו שנהגו העם לברך עליהם ב' ברכות בתחילה וב' בסוף כמ"ש בחיי־אדם [[חיי אדם/א/נד#ט|כלל נ"ד סי' ט']] וגם החיי־אדם נסתפק בזה קצת ויש לחוש לספק ברכה לבטלה וצ"ע בזה]:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>