עריכת הדף "האלף לך שלמה/אורח חיים/שנה" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{OCR}}
{{מרכז|'''סימן שנה'''}}
שאלה מק׳ רישא שהרב הי׳ תוקע על הברכות והסדרים הי׳ תוקע איש אחר וזה ב' שנים שהי׳ הרב זקן ונחלש באמצע התקיעות וציוה להתוקע בסדרים שיתקע גם הוא אז ואח״כ בשנה העברה תקע הרב התקיעות דמיושב כדרכו והתוקע בסדרים תקע כדרכו וכעת נפטר הרב ורוצים העולם שהתוקע בסדרים יתקע גם בברכה רק שהרב מחדש אינו חפץ בו מכח שהוא מתנגד עליו וכל העולם חפצים בו. וגם שאל אם יתקע אחר בתקיעות אם יוצאין העולם בתקיעתו:

תשובה. הנה מה שרצה להביא ראי׳ מיומא דף י״ג במה דקאמר שם דמורה ר״י ראם מת ראשון רהשני חוזר לעבודתו. אין ראי' מזה דשם גם לר׳ יוסי שני אינו ראוי לכהן הדיוט ג״כ מכח מעלין בקודש א״כ בזה עשו לו רעה במה ששימש פ״א לפנים דבתחלה הוי ראוי לשמש עכ״פ בכהן הדיוט והיה עובר וכעת אינו עובד כלל וכיון דקלקלו לו לכך עליהם לתקן לחזור להיות כה״ג אבל כאן לא קלקלו לו במה שתקע פ״א בברכות ולכך י״ל ראינו חוזר לראשונה וראי׳ מלשון התום׳ שם שכתבו דנ״מ לענין פרנס דהראשון חוזר לשררותו וגם נוהגין כבוד קצת בהשני ולא כתבו דאם מת הראשון השני חוזר לשררותו בע״כ רבזה אין הדין כן והנה מה שהתוס׳ תמוהין דהרי מה שהראשון חוזר לשררותו גם לר״מ הוי כן ומה ענין זה דהלכה כר׳ יוסי וראיתי דהמהרש״א הרגיש בזה וכתב דיש ליישב ונראה כוונתו דהנה לר״מ אין ראי׳ מכה״ג לפרנס רי״ל בשלמא כה״ג אי אפשר למנותו לזמן רק אם נעשה כה״ג הוא קיים לעולם ואין מינוי זה לזמן לכך ה״נ כיון דהשני נעשה כה״ג פ״א אין לו הפסק אבל בפרנס כיון רזה אפשר להיות לזמן י״ל דלו יהא רנעשה לזמן ונסתלק לבך אין נוהגין בו כבור כלל אח״כ אבל לר׳ יוסי כיון דקאמר דהשני אין לו דין כה״ג וגם מה דאין לו די] כהן הדיוט הוי מכח מעלין בקודש א״כ זה שיין גם בפרנס לכך אף דהראשון חוזר לעבודתו מ"מ גם השני נוהגין בו קצת כבור וזה עיקר כוונתם רמר יוסי נשמע רגם בפרנס נוהגין בו קצת כבוד לשני וא״ש והנה מ״מ נהי דמיומא אין ראי" מ״מ נראה דאי׳ מש״ס סנהדרין והרמב״ם הל׳ סנהדרין פ״א הלכה ח׳ דאם צריכין להמנות אחד בסנהדרין נוטלין האמצעים לראשונים ומאחרונים לאמצעים ומן הקהל נוטלים אחד לאחרונים ומוכח ראין ראוי ליטול מהקהל להראשונים רק לתסנהדרין הוי משפט הקדימה לעלות בראש בן ה״נ בזה אם צריכין לתוקע אז התוקע בסדרים לו הקדימה לתקוע על סדר הברכה ואיש אחר מחדש יקחו להסדרים ולשניהם אין להתוקע זכות כיון דהדרך לחלקו לשנים רק לו משפט הקדימה להיות הוא עולה לתקוע בברכה ואחר יבחרו לסדרים ובפרט אם מרוצה להקהל ואף דהרב אומר שאינו רוצה לצאת בתקיעתו אין לחוש לו רק שהתוקע יכוין יכוין להוציאו ואם אחר יתקע בחזקה בלי רצון הקהל אין יוצאין בתקיעתו כדין המתפלל בחזקה כנלפענ״ד נכון לדינא :
{{ניווט כללי תחתון}}