עריכת הדף "גליוני הש"ס על הירושלמי/סנהדרין/ח/ו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
פרק ח' ה"ו (כ"ו ב') מה טעמון דבית הלל הואיל ואין כאן בעל להשקותה החזירתה התורה לספיקה וספיקה לספיקה וספיקה לחודי', נ"ב נ' דתיבות וספיקה לספיקה הם ט"ס וכן אות חי"ת של לחודי והמאמר החזירתה התורה לספיקה וספיקה לודי' והיינו דב"ש ס"ל דכיון דהיא אומרת בריא שלא נטמאה והיורשין אין יודעין אם נטמאה או לא ברי ושמא ברי עדיף ואף דהצריכה תורה בירור לספק זה ע"י השקאה מ"מ כיון דסילוק הבירור אין האשמה בה והיא אומרת תנו לי בעלי ואני שותה שפיר גובה כתובתה וב"ה ס"ל דכיון דנסתלק הבירור ונעשה הספק ספק מוחלט וספק סוטה הא עשאו הכתוב כוודאי כמבואר בבבלי סוטה הוי כאילו גם היורשין טוענין ברי ואין לה לגבות וזהו הל' החזירתה התורה לספיקה וספיקה לודי' היינו דהספק נעשה כודאי [ותיבת ודאי הוא בל' הירושלמי תמיד בלא א' ע' ירושלמי יבמות פ"ד ה"ב כל שאיפשר לו לעמוד על וודייו וכזה במקומות רבות] ומעתיק אחד טועה ראה הל' וספיקה לודי' ולא הבין דהא הוא ספק ואיך נאמר לודי' כי לא ידע דבסוטה עשה הכתוב ספק כוודאי והגיה תיבת לודי' דצ"ל לספיקה ונעשה מאמר וספיקה לספיקה ומעתיק אחר טועה הגיה להוסיף אות חי"ת בתיבת לבדה אחרי הלמד וכ' לחודי' ומעתיק ג' טועה הרכיב ב' הטעותים וכ' וספיקה לספיקה וספיקה לחודי' אבל באמת צ"ל כנ"ל והוא פשוט [ומל' הירושלמי משמע דהא דבסוטה עשה הכתוב ספק כוודאי הוא רק כאשר אין עוד אפשריות בירור ההשקאה והוא ספק מוחלט לא השאירתו תורה בספק רק עשאתו כוודאי אבל כ"ז שיש אפשריות בירור ההשקאה הוי רק כמו חסרון ידיעה כ"ז שלא נתברר כיון דיש להספק בירור בעצם וחסרון ידיעה אין שייך להחשיבו וודאי וזהו הל' החזירתו התורה לספיקה כו' היינו שהחזירתו לעצם הספק הא כ"ז שהי' הבעל חי והי' אפשריות בירור השקאה לא הי' כן ודו"ק ויש לדבר בזה הרבה ואכ"מ, ונפילת הטעות בכאן נ' עוד פשוט דאיזה מעתיק טעה לכתוב בכפילות תיבות "לספיקה וספיקה" וכן נפל טעות להוסיף אות חי"ת בתיבת לודי' וכנ"ל:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>