עריכת הדף "גליוני הש"ס/שבת/כג/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף כ"ג ע"א'''}}

'''{{עוגן1|השתא}} וודאי לא צריכנא כו'.''' נ"ב עיין שו"ת שארית יוסף סי' ע"ג דאכסנאי שהוא במקום שאין שם יהודים ואינו רואה נרות חנוכה צריך להדליק אף שמדליקין עליו בביתו כי צריך שיעלה לו זכרון לנס ולפרסמו עכ"ל ועיין שו"ת מהר"י ברונא סי' נ':

'''{{עוגן1|אמר}} אביי מריש הוי מהדר מר.''' נ"ב דוגמתו ברכות ו' ב' א"ר זירא מריש כו' ע"ש בגליון, לקמן ק"ח ב' א"ר נחמן מריש הוי מלחנא כו' כיון דשמעי כו', יומא כ"ג א' אמר אביי מריש ה"א כו' כיון דשמענא כו', מגילה כ"ו ב' אמר רבא מריש ה"א האי פריסא כו' כיון דחזינא כו', סוטה מ' א' א"ר אבוה מריש הוי אמינא כו' כיון דחזינא כו', נדה כ' ב' א"ר יהודה מרישא הוי חזינא דמא כיון דאמרה לי כו', ב"ב ח' ב' אמר אביי מריש הוי עבד מר כו':

'''{{עוגן1|המדליק}} כו' צריך לברך.''' נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/א/ג|סי' ג']] שאלה הדליק נר ראשון ולא בירך אם יש לו לברך על השאר ואם כבתה הראשון מהו תשובה אפשר שכ"ז שעוסק בהידור מצוה יש לו לברך עכ"ל ועמ"ש בגליון [[גליוני הש"ס/סוכה/לז/ב|סוכה ל"ז ב']] בשם היראים דנענוע לולב הוא משום הידור מצוה וא"כ מדכתבו תוס' וראשונים בכמה דוכתי דמברכינן אלולב גם אחר נטילה לפי שיש לו עדיין לנענע יחשיב מש"ה עובר לעשייתן א"כ ה"נ שפיר מברכי' גם על הבאר דהוי הידור מצוה אולם בכבתה ראשונה פשיטא דצריך לכוון בשאר לגוף מצוה ולהדליק אחרת עבור ראשונה דוודאי לא שייך הידור למצוה כשאין שם גוף המצוה:

'''{{עוגן1|מברך}} שתים.''' נ"ב שעשה נסים ושהחיינו, בשאלתות פ' וישלח וז"ל וכד מטי יומא דאתרחיש להו ניסא לישראל כגון חנוכה ופורים מיחייב לברוכי ברוך אשר עשה נסים לאבותינו בזמן הזה כו' שנאמר ויאמר יתרו ברוך ד' וגו' עכ"ל ומקרא זה הובא בברכות נ"ד א' לעניין הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל דאומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה וס"ל לבעל השאלתות דה"ה לעניין זמן שנעשו בו נסים כו' נמי נפיק חיוב הברכה מהאי קרא והכי מסתבר דמאי שנא:

'''{{עוגן1|להדליק}} נר של חנוכה.''' נ"ב עיין רוקח סי' שס"ג דאחרי שהקדים דכל מצוה שנגמרת מיד מברכינן בעל ושיש לה משך ואינה נגמרת מיד מברכי' בלמ"ד כ' להדליק נר של חנוכה המהדרין מוסיפין כל שמונה הרי יש משך והוי כמצוה אחת עכ"ל ולכאורה כוונתו דכל ח' מצוה אחת וע"כ מברכי' בלמ"ד הואיל ויש משך למצוה כל ח' ואולם לפי"ז לא הי' לו להזכיר הך דהמהדרין מוסיפין דההדלקה כל ח' הרי היא מצוה עצמותית ולא משום הידור ואולי כוונתו עוד דהואיל והמהדרין מוסיפין נרות לכן צריך לברך להדליק דהברכה היא על נר אחד דעיקר מצוה ויש למצוה זו משך בהוספת נרות ההדור וע"כ מברכי' בלמ"ד ולפי"ז לב"ש דפוחת והולך יצטרך בלילה אחרונה לברך על הדלקת נר חנוכה דאין כאן משך עוד לא מן הזמן ולא מן הוספת נרות ואולי כיון דטופס ברכה כך היא כל ז' אין לחלקה בליל ח' וע"ע שם ברוקח בסי' הנ"ל להלן בדבריו דכ' ג"כ וכן ח' ימי חנוכה וח' ימי סוכה כמצוה אחת עכ"ל עש"ה וע"ע שם ברוקח דכ' דמצוה דצריך לעשות בעצמו ברכתה בלמ"ד ושאפשר ע"י אחר ברכתה בעל והקשה ע"ז מנר חנוכה שהרי נ"ח על ידי אחר ומברכי' בלמ"ד ע"ש ומשמע מדבריו דיוצאין בהדלקת נ"ח ע"י שליח ואולי כוונתו על השתתפות בפריטי וע"ע ברוקח שם סי' שס"ו דהא דמברכי' להדליק הוא משום ל' הפסוק להעלות נר תמיד:

'''{{עוגן1|והיכן}} צוונו.''' נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/ב/יח|ח"ב סי' י"ח]]:

'''{{עוגן1|ספק}} דדבריהם לא בעי ברכה.''' נ"ב עיין שו"ת הריב"ש [[שו"ת הריב"ש/רכא|סי' רכ"א]]:

'''{{עוגן1|כי}} היכא דבהאי פיתחא לא אדליק כו'.''' נ"ב עיין שו"ת הראנ"ח סי' ע':

'''{{עוגן1|ומנא}} תימרא דחיישינן לחשד.''' נ"ב עיין שו"ת ח"צ [[חכם צבי/צא|סי' צ"א]] ושו"ת שבות יעקב [[שבות יעקב/ג/מח|ח"ג סי' מ"ח]] עש"ה כל התשובה:

'''{{עוגן1|דחיישינן}} לחשד.''' נ"ב עיין תענית כ"ב א' לצפרא כרכינהו ושקלינהו כו' וצריך לחלק בין חשד עולם לחשד שעה דשם הי' דעתם להודיע לו אח"כ רק לפי שעה רצו לנסותו:

'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|מב'}} רוחות כ' אחד בצפון ואחד במזרח.''' נ"ב עיין בליקוטים שבסוף שו"ת ח"צ אות ג':

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>