עריכת הדף "גליוני הש"ס/קידושין/נא/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף נ"א ע"ב'''}}

'''{{עוגן1|הב"ע}} דשויתי' שליח מהו דתימא כו'.''' נ"ב עיין שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ג' ע"ש שהביא דברי העיטור והוא פליאה עצומה שהי' לו להביא גמ' ערוכה דכאן [דנאמר ונשנית גם לקמן ס"ד ב'] דאב נעשה שליח לקבל קידושין לבתו בוגרת דגם בעיטור שם לא נאמר יותר מזה וע"ע לעיל ט' א' מדעתה והוא שבגרה ע"ש דגם שם מבואר דבת בוגרת עושה אבי' שליח לקבל שטר קידושין ופשוט דה"ה בכסף ועיין נדרים ל"ח ב' ובבתו בוגרת ומדעתה ונ' ג"כ הכוונה דהאב נעשה שלוחה לקבל קידושי' מן המודר וע"ש ברא"ש דהתחלת דבריו אם האב יכול לעשות שליח לקדש בתו בשליחות המקדש ונ' הכוונה שאדם אחר עושה את אבי הבת שליח לקדש לו את בתו והוא שליח המקדש לא שליח הבת ואולם סוף דבריו כולם סובבים על היותו שליח הבת וכן דברי העיטור שהביא ועיין שו"ת נוב"י חאה"ע סי' ס"ד ומהד"ות חאה"ע סי' ע' דדן אם יכול אדם להעשות שליח לאחר לקדש לו קרובת השליח דכיון דכל שליח קידושין חב לאחריני אלא דמיגו דזכי לנפשי' כו' ואם האשה קרובת השליח דלא שייך מיגו דזכי לנפשי' יש לדון אם נעשה שליח וע"ש שכ' שלא נמצא הדין מפורש בדברי הפוסקים והנה התחלת דברי הרא"ש הנ"ל אם האב יכול להעשות שליח לאחר לקדש לו בתו משמע דבקרובה אחרת פשיטא דנעשה שליח ובאב הוא דקמיבעי לא מטעם הנוב"י הנ"ל רק מאיזה טעם אחר פרטיי שיש בהכרח באב ובאב נמי השיב הרא"ש שם דאין שום טעם וסברא לומר דלא נעשה שליח עש"ה ושוב ראיתי שהדבר מפורש בר"ן במכלתין פ' האיש מקדש דף ר"ל ע"א מדפי הרי"ף ע"ש שכ' ויש שדקדקו מכאן שאדם יכול להיות שליח להוליך קידושין לקרובתו ולקדשה לאחר אעפ"י שאינו יכול לקדשה לעצמו כו' עש"ה וכנ' שנחית ז"ל ג"כ לחשש הנוב"י דכיון דלא שייך מיגו דזכי לנפשי' כו' ועכ"פ פליאה על הנוב"י שכ' שלא נמצא הדין מפורש והוא מפורש בר"ן ונזכרתי ירושלמי גיטין פ"ו ה"ב הדא אמרה שהקרוב נעשה שליח ומשמע דהי' ה"א שלא יהי' נעשה שליח אולי הטעם כנ"ל דאיתקש יציאה להוי' ובקידושין ה"א דקרוב של אשה אין נעשה שליח לאיש משום דלא שייך מיגו דזכי לנפשי' וא"כ ה"ה דאין נעשה שליח של האשה דכיון דכתי' כי יקח איש אשה מקשינן אשה, לאיש ובקרוב שלו גזרי' אטו שלה או הה"ה למיפסל משום דשליח נעשה עד ודילמא אתו למיסמך עליה לצרפו לעד דוגמת הך דגיטין ה' ב' כיון דאשה כשיר' להביא את הגט זימנין דמייתי ליה איתתא וסמכי עליה ע"ש ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ד דהובא שם ירושלמי גיטין הנ"ל ודקדקו ממנו דאב יכול ליעשות שליח לבתו לקבל לה גטה ע"ש ועיין ש"ע אה"ע סי' קכ"ג סעי' א' בהג"ה וי"א דיש להחמיר שגם קרוב כו' עש"ה:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>