עריכת הדף "גליוני הש"ס/קידושין/לב/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף ל"ב ע"ב'''}}

'''{{עוגן1|מלך}} שמחל על כבודו אין כבודו מחול כו'.''' נ"ב עיין רש"י סנהדרין מ"ז א' ד"ה על מטה של חבלים דכ' ולכבוד עצמו לא חש כו' ואולם שם הי' במקום קידוש השם ועדיף עוד מהך דמצוה שאני דסוטה מ"א ב':

'''{{עוגן1|מפני}} שיבה תקום כו'.''' נ"ב בשאלתות פ' קדושים ומיחייב בר ישראל למיקם מקמי רבנן כו' ומאן דלא קאים מוקמינן ליה בעל כרחי' למיעבד יקרא דאוריתא עכ"ל ובשאילת שלום כ' דהרבותא דה"א הואיל ואמרי' לקמן ל"ג ב' כל שאין עומד כו' אינו מאריך ימים שנא' וטוב לא יהי' לרשע ולא יאריך ימים ומינה דכל שעומד מאריך ימים דמדה טובה מרובה ע"כ ה"א דהוא כמ"ע שמתן שכרה בצדה וככיבוד או"א דאין כופין מפאת דכתי' ביה למען יאריכון ימיך כמבואר בחולין ק"י ב' עכ"ד בקצת תוספת הסברה ואינם נראים דהרי נאמר שם ל' שמתן שכרה בצדה וכאן הרי לא נכתב בצדו דהמ"ע כתובה בתורה והשכר בקהלת וא"כ אכתי פשיטא ועוד דא"כ מ"ש השאלתות "למיעבד יקרא דאוריתא" עדיין מיותר שהרי הכפי' בפשיטות לקיים מ"ע ולענ"ד כוונת השאלתות דכאן לא שייך עניין כפי' כבשאר מ"ע דכאן אם יעמוד ע"י כפי' עדיין אין זה כבוד והידור כלל והרי כל המ"ע רק משום כבוד והידור וכדאמרי' כאן לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור וקימה שע"י כפי' לא הוי הידור כלל מצד הקם ורק דעכ"ז מוקמינן ליה על כרחי' משום יקרא דאוריתא המוטלת עלינו וע"כ זהו ג"כ מעניין היקרא דאוריתא להקים על כרחו את הבלתי רוצה לקום ולכבד התורה כמו שנתחייב ודו"ק:

'''{{עוגן1|ואין}} זקן אלא חכם.''' נ"ב מעניין זה בסנהדרין מ"ב א' ומאי נזדקן הדין חכם דינא:

'''{{עוגן1|אין}} זקן אלא מי שקנה חכמה.''' נ"ב פי' מי שקנה ממנו חכמה דהקונה חכמה מאחר היינו תלמיד לרב צריך לקום מפניו ולהדרו והיינו דאמרי' לקמן ל"ש אלא ברבו שאינו מובהק כו' הרי דרבו בעי' כו' ואמרי' נמי ת"ח שבבבל עומדין זה מפני זה פי' משום שלומדין זה מזה אבל שאר בני אדם לא, ס' יראים סי' ל"ו ע"ש:

'''{{עוגן1|אפי'}} כל שיבה במשמע.''' נ"ב פי' עכו"ם המקיים ז' מצוות ב"נ דהיינו חסידי אומות העולם, ס' יראים שם:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>