עריכת הדף "גליוני הש"ס/פסחים/ו/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף ו' ע"א'''}}

'''{{עוגן1|עיסת}} ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק ליה.''' נ"ב עיין ר"ש חלה פ"ג מ"ה:

'''{{עוגן1|שאני}} הכא דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא מי שמצוי בידך.''' נ"ב דוגמא לזה ב"ק צ"ח א' שאני לעניין מעשר דבעי' מצוי בידך:

'''{{עוגן1|מיבדל}} בדילי מיניה.''' נ"ב כזה בפי' הרא"ש תרומות פ"ה סי' א' וע"ע לקמן י"א א' רש"י ד"ה אין מקיזין:

'''תוד"ה {{עוגן1|התם}} כו'''' כ' '''ותי' ר"י דשאני התם כו'.''' נ"ב עיין גליון הגרע"א ז"ל וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קע"ד וע"ע רש"י חולין ל"ט ב' ד"ה יהב ליה וקצ"ע ביומא י"ב א' דפריך ודכפרים מי מטמא והתני' לאחוזה כו' ומאי קושי' הרי יש לחלק דרק בדכפרים שהי' לו בעלים מיוחדים פעם ואח"כ נשתתפו בו רבים שפיר חשוב מיוחד ומשא"כ כ"ז שלא חלקו א"י ליחידים שלא הי' לו בעלים ישראלים מיוחדים בשום פעם שפיר לא קרינן ביה אשר לו אפי' כ"ז שהוא של שותפין כ"ז שלא נחלק גם ליחידים ודו"ק ושוב ראיתי שהת"י שם ד"ה יצאו כתבו כן ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רמ"ד וע"ע חידושי הר"ן ב"מ ס"ז ב' ד"ה שביעית משמטת מש"ש בשם הרשב"א ע"ש סברתו דשדה שהית' תחלה של לוה ומישכן אותה למלוה בזכות סילוק היינו באתרא דמסלקי אינה יוצאת מרשותו ולא חשיבא של מלוה ושביעית משמטת ומשא"כ בשדה שהית' של מלוה תחלה היינו באתרא דלא מסלקי דעד זמן פרעון הית' נחשבת של מלוה כיון שלא הי' יכול לסלק אז אף דהגיע זמן פרעון ועתה יכול לסלק מ"מ אינה נכנסת לרשותו עי"כ ועדיין היא של מלוה ואין שביעית משמטת עש"ה ותבן:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>