עריכת הדף "גליוני הש"ס/עירובין/מ/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף מ' ע"ב'''}}

'''{{עוגן1|לרבות}} עצרת.''' נ"ב עיין חק יעקב [[חק יעקב/אורח חיים/תעג#א|סי' תע"ג סק"א]] דזמן דעצרת יש לו תשלומין כל שבעה כיון דיש לחגיגתו תשלומין כל שבעה ע"ש ועיין אריכות בזה בשו"ת ראשית ביכורים [[ראשית ביכורים/ב/ד|ח"ב סי' ד']] [והוא דנ"ח ע"ב שם דפוס ווילנא] ולענ"ד יש ראי' לדעת החק יעקב ז"ל מגמ' מנחות ס"ה ב' דכל שבעה דעצרת קרוים רגל ע"ש תוד"ה רגל:

'''{{עוגן1|יוה"כ}} היכא עביד כו'.''' נ"ב עמ"ש בגליון יומא פ"א ב' בשם התניא רבתי וע"ע רוקח סי' רי"ד דכ' ג"כ ואם יו"כ בשבת ואכל סעודתו בע"ש לא יקדש על הכוס כדאמר בפ' בכל מערבין יו"כ דליכא כוס עכ"ל ונ' כוונתו באמת דאם יקדש הרי זה רק מפאת תוספת חול על הקודש וא"כ ה"ל יו"כ והכוס אסור וס"ל דאין לחלק קבלת התוספת לשבת ולא ליוה"כ ע' היטיב דברינו בגליון יומא שם:

'''{{עוגן1|ליתבי'}} לינוקא.''' נ"ב עיין שאילת יעב"ץ [[שאילת יעב"ץ/ב/סד|ח"ב סי' ס"ד]]:

'''{{עוגן1|דליוה}} לרטיבא רפסא ליה בדוכתיה.''' נ"ב אין כמוהו בש"ס לפי זכרוני העני אבל מצאתיו בשאלתות פ' אחרי סי' צ"ו ד"ה ברם צריך היכא דנותנת טעם לדבריה:

'''{{עוגן1|והלכתא}} אומר זמן בר"ה וביוה"כ.''' נ"ב עיין שו"ת הר"י מגא"ש סי' ר"ג דזמן דר"ה ויוה"כ הוא דרבנן וזמן דסוכות הוא דאוריתא ע"ש וצ"ל כוונתו דזמן דסוכות הוא חיוב גמור מעיקר הדין ולא כן זמן דר"ה ודיוה"כ דבעי כאן לומר דהוא רשות ודוגמת זה שם סי' פ"ט דקריאה בתורה הוא מה"ת וקריאת המפטיר דרבנן והכוונה בהכרח ג"כ רק דקריאה בתורה חיוב עיקריי יותר מקריאת המפטיר ועיין כזה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קפ"ב דעיקר תקנה קרינן דאוריתא עש"ה וע"ע ב"ק פ"ט ב' דעיקר כתובה קרינן כתובה דאוריתא ע"ש תוד"ה לא מפסיד בסה"ד ואולם עכ"ז הרי הוא נגד המסקנא דכאן דמשמע דגם זמן דר"ה ודיוה"כ חובה ושוב ראיתי בתניא רבתי הלכות ר"ה סי' ע"ג שהביא ירושלמי בפרק ראוהו ב"ד אומרים זמן על הכוס בר"ה מדברי סופרים בשופר מדברי תורה וכן במהרי"ל ה' ר"ה דאין זמן של קידוש פוטר זמן דשופר משום דקידוש דרבנן ושופר דאוריתא ואין דרבנן פוטר דאוריתא וע"ע רוקח סי' רצ"ה כ' ג"כ דזמן דג' רגלים מה"ת ודראש השנה מדרבנן ע"ש ועיין רוקח סי' רכ"ט מדוע אין אומרים זמן בשבת ור"ח ולעניין ר"ח י"ל דברכת חידוש הלבנה הוא במקום ברכת זמן וגם י"ל דאין אומרים זמן רק על זמן שהוא זכר ליציאת מצרים דשמחין על היציאה ממצרים ור"ח איננו זכר ליציאת מצרים ושבת י"ל דהואיל ואינו מל' יום לל' יום אין לברך זמן ע' [[בבלי/ברכות/נח/ב|ברכות נ"ח ב']] וע"ע רוקח סי' שע"א וע"ש חידוש דהחתן תורה וחתן בראשית בשמחת תורה יש להם לברך זמן עש"ה:

'''{{עוגן1|דתניא}} כו'.''' נ"ב עיין תוספתא תענית פרק ב' דשם מקור הבריתות המובאות כאן וע"ש תוספת אבא יוסי בן דוסאי אמר משום ריה"ג נשבע שיתענה בערב שבת ה"ז שבועת שקר ול' שבועת שקר לאו דווקא רק הכוונה דהוי שבועת שוא משום נשבע לבטל את המצוה דס"ל דאסור להשלים התענית ע"ש וליכנס לשבת כשהוא מעונה משום עונג שבת ולדיעות הסוברים דשבועה חלה לבטל מצוה דרבנן צ"ל דעונג שבת דאוריתא ואפי' ליכנס לה כשהיא מעונה הוא איסור תורה וכמובן:

'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|ליתביה}} לינוקא''' כ' '''דטעמא משום דגנאי הוא כו'.''' נ"ב צ"ע ל' גנאי הא איסור גמור יש בו משום ברכה לבטלה דעובר אלא תשא ועיין מ"ש בזה בשו"ת הר"ן סי' נ"ב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>