עריכת הדף "גליוני הש"ס/סוכה/מ/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף מ' ע"ב'''}}

'''{{עוגן1|אבקה}} של שביעית.''' נ"ב עיין תוספתא ע"ז פ"ק ד' אבקות הן אבק ריבית אבק שביעית אבק עכו"ם אבק לה"ר אבק של ריבית לא ישא אדם ויתן בהלואתו של חבירו מפני אבק ריבית אבק שביעית לא ישא אדם ויתן עם העכו"ם בפירות עכו"ם מפני אבק שביעית אבק עכו"ם לא ישא אדם ויתן עם העכו"ם ביום אידו מפני אבק עכו"ם אבק לה"ר לא ישא אדם ויתן בטובתו של חבירו מפני אבק לה"ר עכ"ל התוספתא והך דאבק שביעית הוא דלא כהך דכאן דאיירי בנושא ונותן בפירות שביעית דישראל דהוא תורה והך דאבק לה"ר הובא בב"ב קס"ד ב' ושם קרי ליה לה"ר וצריך ביאור ג"כ מדוע רק בד' דברים אלו יש עניין אבק:

'''{{עוגן1|אלו}} ואלו מתבערין כו'.''' נ"ב וכן צריך להפקיר החילופין כמו שצריך להפקיר פירות שביעית עצמן, ס' יראים סי' קפ"ו וע"ש חידוש דהא דדרשי' כאן מה קודש תופס כו' אף שביעית כו' אע"ג דהאי קודש ביובל הוא דכתי' ולא בשביעית הא מני רבנן היא דאמרי אין יובל נוהג] אא"כ יהא עמו שביעית ואחרי שיובל תלוי בשביעית חשבי' ליה לקודש דכתי' ביובל כאילו כתוב בשביעית עכ"ל והך רבנן היא דאמרי כו' הוא בת"כ בהר פרשה ב' בריתא ב' ור' יהודה פליג שם וס"ל דיש יובל אעפ"י שאין שביעית ולפי"ז לר' יהודה אין שביעית תופס את דמי' ויובל לבד הוא שתופס את דמיו:

'''{{עוגן1|גזירה}} שמא יגדל מהן עדרים.''' נ"ב כזה בכורות ט"ו ב', ל"ג ב', תמורה י"ח א', כ"ד א', וע"ע ל' גידול עדרים חולין פ' א' ושל בית דושאי היו מגדלין מהם עדרים עדרים:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>