עריכת הדף "
בנין ציון/ב/קסט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן קסט'''}} ב"ה אלטאנא י"ט מרחשון תרט"ו לפ"ק. ::להרב מו"ה '''פנחס שיפפער''' נ"י בק"ק '''לעמבערג''' יע"א: '''מה''' שהעיר מר נ"י על מש"כ התוס' כריתות (דף ג' ע"ב) ד"ה ואי וז"ל תימה היכא דמי אי דאיכא סכנה פשיטא דאין לך דבר שעומד בפני פ"נ ואי דליכא סכנה אמאי שריא עכ"ל ונראה דלק"מ דמיירי בסתמא ואשמועינן אביי דמן הסתם איכא סכנה מהא דגרסינן חגיגה (ד' ה') והיה כי תמצאנה וכו' רעות שנעשו צרות זל"ז כגון זיבורא ועקרבא וכ' שם התוס' בשם ר"ת משום דרפואה לנשיכה זו קשה לנשיכה זו ולזה אשמועינן אביי כאן דאי קאתי בתרי' זיבורא ועקרבא מותר לחבר אותם משום דזהו מן הסתם סכנה דאין לו רפואה: {{מרכז|'''תשובה'''}} '''הנה''' במה שכ' הרב נ"י דקמ"ל אביי זיבורא ועקרבא משום דאין לו רפואה ע"פ גמרא דחגיגה כוונתי לדעתו שכן כתבתי ג"כ בספרי ע"ל על כריתות אבל לא כ' כן רק לתרץ מה הוסיף אביי על הברייתא דקאמרה ג"כ דחייב בחובר עקרבים מה שהעיר עליו גם הב"ח יו"ד (סי' קע"ט) ורצה לדחוק דעקרבא שהזכיר אביי אין זה עקרב אלא שרץ העוף המעופף ע"ש ולא ידעתי מנין לו כן ועוד שרש"י בחגיגה פי' על עקרבא עקרב אלמא דס"ל שהוא שרץ הארץ שקורין עקרב ולזה נ"ל דקמ"ל אביי דאפילו זיבורא ועקרבא שהוא סכנה יותר מעקרב לחוד אסור לחבר אבל לקושית התוספ' לא ידעתי ישוב לזה דממנ"פ אם יש סכנה שישוך אותו ודאי גם עקרב לחוד מותר לחבר שהרי אמרינן בברכות (דף ל"ג) לא שנו אלא נחש אבל עקרב פוסק מפני שמסוכן לעקוץ וכי ס"ד מפני שיכול לבקש רפואה לנשיכתה לא יקרא זה סכנה ואי ליכא סכנת נשיכה מאי חילוק בין עקרב לחוד לזיבורא ועקרבא ולכן קושית התוס' לא מתורצת בזה אבל כתבתי ישוב לקושיתם ע"פ מש"כ הט"ז ביו"ד (שם) אמה שפסק הש"ע שם דמותר לחבר וז"ל משמע מכאן דאם פקוח נפש תלוי בעבירה שכשעושה עבירה יכול להנצל מותר לו לעשות כן מעצמו עבירה ההיא כגון הכא שע"י שעובר על לאו דחובר חבר מציל עצמו עכ"ל הט"ז וא"כ י"ל דזה בעצמו קמ"ל אביי ויתורץ קושית התוספ' אבל תמהתי על הט"ז למה צריך להוציא דין זה מכאן הא משנה שלמה היא יומא (ד' פ"ג) מי שאחזו בולמוס וכו' ע"ש. וכן מוכח ממה דאמרינן פסחים (דף כ"ו) דמתרפאים בעצי ערלה ואולי כוונתו דמהתם שמעינן דוקא כשכבר בא לידי סכנה וכגון בענין זה כשכבר נשכו העקרב שאז ודאי מותר להציל עצמו בכל דבר אבל שמותר זה ג"כ לצורך פקוח נפש כזה שמתיירא שמא ישכנו ויבא לידי סכנה זה לא שמענו רק מדברי אביי ובזה יש תירוץ לקושית התוס': <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף