עריכת הדף "
בנין ציון/ב/קסח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן קסח'''{{ש}}[בדין שהובא באו"ח (סימן תנ"ו) איך משערין הכלי כדי לדעת אם הוא מחזיק שיעור חלה]}} ב"ה אלטאנא י"א תמוז תרי"ד לפ"ק. ::להרב הנ"ל נ"י. '''כתב''' מר וז"ל הנה בטוש"ע א"ח (סי' תנ"ו) כ' לשער כלי לידע אם הוא מחזיק שיעור חלה שהוא מ"ג ביצים וחומש ביצה שימלא כלי מים במילואו ושוב יערה ממנו המים לכלי אחר ויתן לתוכו מ"ג ביצים ויחזור בו המים שעירה ממנו והנשאר הוא שיעור מ"ג ביצים ואדמ"ו הגאון בעל חתם סופר זצ"ל כ' בתשובה אחת שזה תימה ולבסוף מסיק דהמצאה הנ"ל לשער ע"י הפלת המים כנ"ל הוא טעות דהרי מ"ג ביצים לכשיקרשו יהיו רק שליש של מ"ג ביצים כמו שאמרו ר"פ המוציא יין וקמח שהוא כמו דבר הממוצע בין מים לתבואה עצמה בודאי יהיה ג"כ הפרש לערך חצי השיעור וכו' ע"ש ואני אומר באימה וביראה שלא זכיתי להבין דברי אדמו"ר זצ"ל שהרי משנה שלמה שנינו (בפי"ז דכלים מ"ו) לשער שיעור ביצה ע"י מים דנותן לתוך המים וחולק את המים יעו"ש ברמב"ם בפי' שכ' כן בהדיא שאם ישליכו שם הביצה יצאו ממנו שיעור גוף הביצה בלא ספק וכיוצא בו מצינו במ"א בפ"ה דערכין דהאומר משקל ידי עלי יכניס ידו לתוך המים וכו'. והאריך מעלתו להוכיח לפסק דבכל שיעורי תורה נוכל לשער לח ע"י דבר גוש ויבש. {{מרכז|'''תשובה'''}} '''לענ"ד''' אין כאן השגה כלל דהרי במתניתין דכלים פי"ז לא נאמר רק למען נדע הביצה אם קטן אם גדול אשר לפי ערכו נמדוד שיעור טומאת אוכלין מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים והחצי המים הוא השיעור "מים של ביצה" אשר לפי ערכו נשער שיעור ביצה' של טומאת אוכלין דהיינו אם השיעור מים שמוציא הוא לערך החצי או השליש שיעור ביצה של גוש כדעת הגאון חתם סופר זצ"ל אז נדע שהמים שיצא משני ביצים שחלק הוא ערך לחצי או שליש ביצה גוש והלא לא נאמר שם שהמים שחלק יהיה ממש השיעור של טומאת אוכלין וכש"כ שאין השגה ממתניתין דערכין שהרי שם אין משערין במים כלל אלא בריוח שעושה היד בהם שממלא אותו בבשר חמור ומשאר בשר וגידי יד נגד בשר וגידי חמור ומה לי אם המים גושים או ספוגיים עכ"פ ידענו שהבשר שממלא הריוח שנעשה במים ע"י היד הוא משקל היד. ולכן מצד ראיה לענ"ד אין כאן השגה כלל אבל מצד הסברא גם אני מסכים עם הרב נ"י ששיעור מים כביצה צריך לריוח גדול כמו ביצה גוש שאף שיש במים אויר יותר אשר על כן כשיקרוש יתמעט הרבה מכ"מ בעוד שלא נקרש והאויר בתוכו שוה כמותו בגדלו לביצה גוש דכל השיעורין לפי גודלן משערינן ולא נביט על רפיון החלקים כדתנן טהרות (פ"ג) כביצה אוכלין שהניחן בחמה וכו' ובעוקצין (פ"ב) פת ספוגנית וכו' וכמבואר שם ברמב"ם בפי' המשניות ובחבורו ה' ט"א: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף