עריכת הדף "
בנין ציון/ב/קסא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן קסא'''{{ש}}[ביאור מד"א בפסחים (דף ס"ב ע"ב) לאוכליו ושלא לאוכליו מיקרי אפשר לברר איסורו. ועוד מבואר שם אם גם ללמוד זה מזה וזמ"ז אמרינן אין היקש למחצה]}} ב"ה אלטאנא יום ה' ט"ז אלול תרט"ו לפ"ק ::להרה"ג וכו' מו"ה '''מרדכי חיים מיוחס''' נ"י בעיה"ק '''ירושלים''' תוב"ב: '''הקשה''' מר נ"י על המהרש"א שהקשה על מש"כ התוספ' בפסחים (דף ס"ב) דשינוי בעלים מקרי אי אפשר לברר איסורו דא"כ לא נילף למנויו ושלא למנויו מלאוכליו ושלא לאוכליו שהתוס' לא כתבו כן רק לענין שינוי בעלים דשאר קרבנות אבל למנויו ושלא למנויו מקרי אפשר לברר איסורו לשני פירושים של רש"י עכ"ד: {{מרכז|'''תשובה'''}} '''דודאי''' לא נתחלף להמהרש"א שלא למנויו עם שינוי בעלים שהרי התוס' בפסחים (דף ס"א) ד"ה ואיתקש חלקו בפי' ביניהם והמהרש"א עצמו האריך שם בפי' דבריהם רק שהוקשה להמהרש"א שמה שכתבו התוס' דשינוי בעלים מקרי אי אפשר לברר זה עצמו יהי' פירכא ג"כ לענין שלא נילף למנויו ושלא למנויו מלאוכליו ושלא לאוכליו שמה שרש"י מפרש בפירושו הראשון דלאוכליו וש"ל מקרי אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן לצד אחר לא שייך לענין למנויו וש"ל דאיך יברר חלק שלא למנויו שאין להם חלק כלל בפסח זה והפסול הוא ע"י מחשבה בלבד ודמי זה לשינוי בעלים משא"כ בלאוכליו וש"ל דהחולה וזקן יש להם חלק בפסח זה שהרי נמנו עליו אכן לפי' שני של רש"י צדק מר נ"י בדבריו שלמנויו וש"ל מקרי אפשר לברר איסורו אבל י"ל דקושית המהרש"א היא לפי' הראשון של רש"י: '''ומה''' שהקשה מר נ"י גם על תי' המהרש"א דאין היקש למחצה לא שייך רק שנלמוד כל הפרטים שהם במלמד אבל לא שנלמוד זה מזה וזה מזה צדק בזה שכן הוא ענין אין היקש וגז"ש למחצה ברוב המקומות אכן בכריתות (דף כ"ב) דקאמר ור"ע סבר אין היקש למחצה ע"ש מוכח דגם לענין ללמוד זה מזה וז"מ אמרינן אין היקש למחצה הן אמת שרש"י שם מחק הגרסא מהך טעמא שאין זה ענין אין היקש למחצה אבל כתבתי בספרי ערוך לנר שם ליישב הגרסא הישנה שבעל הליכות עולם וכן הקרבן אהרן בי"ג מדות כתבו בפשיטות שגם ללמוד זה מזה וזה מזה הוא בכלל אין היקש למחצה ואמנם בשו"ת חות יאיר (סי' ר"ג) הקשה עליהם מדברי רש"י הנ"ל אכן בספר יד מלאכי הביא בעל הגה"ה שם ראי' מגמרא דב"ב (דף ק"כ) שללמוד זה מזה וז"מ ג"כ הוא בכלל אין היקש למחצה וכן כתבו גם התוספ' בנזיר (דף מ"ח) ע"ש ולכן להמהרש"א על מי לסמוך וכיון דלפי מה דכתבתי על פי דברי מר נ"י שלא ק' קושית המהרש"א רק לפי' הראשון של רש"י א"כ שייך ישובו דע"פ שיטה זו נאמר אין היקש למחצה כהנך שיטות דס"ל כן וע"פ דברי רש"י בכריתות שלא שייך תי' המהרש"א באמת יהי' מוכח כפירושו השני באפשר לברר: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף