עריכת הדף "
בנין ציון/ב/נח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן נח'''}} ב"ה אלטאנא תרי"ח לפ"ק: {{מרכז|'''שאלה'''}} :::איזה שיעור יש במה שאדם יכול לילך בע"ש ג' פרסאות אם בתחלת או בסוף היום או בקיץ או בחורף: {{מרכז|'''תשובה'''}} '''הטור''' וש"ע או"ח (סי' רמ"ט) כתבו סתם עפ"מ דאמרינן סוכה (דף מ"ד ע"ב) אל יהלך אדם בע"ש יותר מג' פרסאות. אכן צריך ביאור איזה שיעור יש בזה דודאי לפעמים גם פחות מזה לא יהלך בשכבר סמוך לשבת הוא וראיתי להרמב"ם שהעתיק דין זה (פ"ל מה"ש) והוסיף בתחלת היום ולפ"ז א"ש דבתחלת היום ילך ג"פ ולא יותר ואח"כ אפילו ג"פ לא יהלך. אכן לפ"ז צ"ע על הטוש"ע שסתמו ולא כתבו דבתחלת היום ומשמע מזה דאפילו באמצע היום מותר לילך ג"פ וא"ע ראיתי שגם בפרמ"ג הרגיש בזה והניח בקושיא אכן מלבד מה שקשה עליהם שלא העתיקו לשון הרמב"ם גם קשה דאם לא ס"ל כהרמב"ם א"כ מה שיעור יש אמנם גם לפי דברי הרמב"ם ק"ל כיון שהטעם כדי שיבא לביתו או לאושפיזא בע"ש בבוקר שיש עת עדיין להכין צרכי שבת א"כ למה תלה דלא יהלך ה"ל למימר לא יתאחר מלבא לביתו בע"ש ממהלך ג' פרסאות ביום שהוא קרוב לשליש היום דעשר פרסאות מהלך אדם ביום כדאמרינן פסחים (דף צ"ד) וביותר קשה לפי מה דדייק הב"ח העתיקו גם המג"א מדקאמר אל יהלך דלרכוב וליסע בקרון מותר ביותר מג' פרסאות וכיון דהטעם דלא ימצא צרכי שבת מה לי אם יתאחר לבא לביתו ע"י הליכה ברגל או ע"י רכיבה. גם קשה הרי ימי הקיץ והחורף אינם שוים א"כ איך נתן שיעור סתם ג"פ ולא חילק בין ע"ש בימי הקיץ לע"ש שבימי החורף. והנה הטור כתב אין הולכין בע"ש יותר מג' פרסאות כדי שיגיע למלון בעוד היום גדול ויכול להכין צרכי סעודה לשבת עכ"ל והוא מלשון רש"י בסוכה שם שכתב ג"כ ישבות לו מבעוד היום גדול ויכין לו סעודת שבת וי"ל למה תלי ביכין לו דמשמע הוא בעצמו ולא כתב ויכינו לו שהרי משמע בסוגיא שם שבני ביתו או אושפיזא הם המכינים לו ומזה נ"ל שרש"י ואחריו הטור לא פירשו כהרמב"ם שהוקשה להם קושיות הנ"ל ולכן ס"ל דמפני שני טעמים לא יהלך יותר מג"פ מפני שאם יבא סמוך לשבת לא יוכל להכין עוד ועוד שאפילו יבא בעוד היום גדול יהיה עיף מטורח הדרך ולא יוכל להכין לו צרכי שבת אם לא טרחו בשבילו או מפני שבו מצוה יותר מבאחרים כדאמרינן (שבת דף קי"ט) שהאמוראים בעצמם היו מכינים דברים לצורך שבת ועל כן נאמר בו תנאים לא יהלך אדם דהיינו שלא ילך ברגליו שנעשה עיף ויגע וגם לא יותר מג"פ ולכן אין קפידא שילך בתחלת היום דוקא ואין חילוק בין ימי הקיץ לימי החורף אלא שיבא בעוד היום גדול שיכול להכין צרכי שבת בעצמו וגם שלא יהיה יגע מטורח הדרך דמה דנקט שיעור ג' פרסאות אינו מפני שיעור הזמן של שליש היום דוקא אלא גם מפני שיעור יגיעת הדרך ועל כן רק בהליכה אסור אבל ברכיבה ובנסיעה בקרון לא ניתן שיעור זה רק שיבא בעוד יהיה זמן שיכול להכין בעצמו ולזה לא נתנו חכמים שיעור אלא כל א' ישער בעצמו. כנלענ"ד הקטן '''יעקב''': <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף