עריכת הדף "
בנין ציון/ב/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן יג'''}} ב"ה אלטאנא בחדש סיון תרל"א לפ"ק: :::נשאלתי: גביר א' שבק חיים ונמצא כתוב על פנקסו שהוציא סך מעשר לעניים על סמך הרווח שירוויח אחר זמן ואחר שבעת מותו עדיין לא בא רווח לידו שאלו היורשים אם מותר להם לנכות מעשר זה שכבר הוציא מורישם ממעשר שהם חייבים ליתן: '''והשבתי''' עד שאתם שואלים אם אתם רשאים לנכות ממעשר שלכם אני מסופק אם אפילו מורישכם אם היה בחיים אם היה יכול לנכות ממעשר שהוא חייב ליתן שאין זה דומה למה דאמרינן גיטין (דף ל' ע"א) המלוה את הכהן ואת הלוי ואת העני וכו' ששם עדיין לא פי' שנותן בתורת מעשר כ"א בהלוואה ולכן בדין הוא שיכול לשלם חובו ממה שיגיע להלוי ולעני בתורת מעשר אבל בנידון זה שנתן המוריש כבר בתורת צדקה לעניים איך ישלם חוב מעשר זה שלו אח"ז על מה שישתכר מכאן ולהבא. אכן ביורשים אין ספק כלל שאינן יכולים לנכות שהרי הם חייבין ליתן מעשר בעצמם ואיך יחשב להם למעשר מה שנתן מורישם. ויותר מזה נראה לי אפילו מצאו עוד המעות של מעשר בעין בירושת מורישם ג"כ הם מחויבים ליתן לעניים ולא להוציא לחשבון מעשר עצמם ולפי מה שכ' השל"ה (ד' רס"ב ע"א) אפי' הטובת הנאה ליתן לכל עני שירצו אין ליורשים במעשר כזה אלא צריכים ליתן לגזבר הממונה על הצדקה והוא יחלק: '''שוב''' מצאתי בנודע ביהודה ח"א חלק יו"ד {{ממ|[[נודע ביהודה/קמא/יורה דעה/עב|סי' ע"ב]]}} שנשאל על מעשה כזה והשיב ג"כ בתחילה קרוב להדברים הנ"ל אכן לבסוף כתב ואעפ"כ בנידון שנשאלתי שאם היתומה תפרוש מעשר מירושתה לא יכולה לגמור שידוך הגון המדובר בה הוי שעת הדחק ולכן נלע"ד להקל גם בזה אבל עכ"פ צריך היורש להפריש המעשר ואח"כ יעכב לעצמו עכ"ל. אמנם לענ"ד מה שהקיל ביתומה הוא כיון דאפילו בא המעשר ליד הגזבר יכול להוציא אותו לצורך נשואי יתומה כנפסק בש"ע (סי' רמ"ט סט"ו) שאין צדקה גדולה מזו ולכן האפטרופס של היתומה יכול ג"כ להוציא לצורך נשואיה אבל זה לא שייך בנידון השאלה שהיורשים אינם רשאים ליטול ממעות צדקה שאינם עניים וכמדומה שהנוב"י עם כל זה היה מסופק בהיתר זה ולכן הוסיף שעכ"פ היורש צריך להפריש המעשר ואח"כ יעכב לעצמו שדימה זה למעשר עני של דמאי דאמרינן ג"כ הכי שצריך להפריש המעשר להוציא מתורת ספק טבל אבל לא צריך ליתן להעני אלא יעכב לעצמו שהעני שרוצה להוציא ממנו עליו הראיה שעדיין לא נתן המעשר אבל כ"ז לא שייך בנידון זה שאין ספק בדבר ולכן נלע"ד כמו שכתבתי. הקטן '''יעקב''': <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף