עריכת הדף "
בנין ציון/א/כט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{יישור לשמאל|אלטאנא, יום ה' ל"ה למב"י תרכ"ד לפ"ק.}} {{-}} ::ל{{אישים|בני חביבי הרבני מ"ה בן ציון נ"י בק"ק מאהילעוו יע"א}}. '''{{עוגן1|אשר}}''' נסתפקת מי שמחמת חסרון שינים אינו יכול ללעוס מצה אם מותר לו לפררם לפירורין דקים ע"י שידוך במדוכה ואם יוצא בזה ידי חובת מצה מפני שהוקשה לך שלא ראית ברמב"ם ופוסקים שהביאו הברייתא דמייתי הגמרא בברכות {{ממ|דף ל"ז}} ובמנחות {{ממ|דף ע"ה}} לקט מכולן כזית ואכלן אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה היא אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח שמשם מוכיח בגמרא דפורכן למנחות עד שמחזירן לסלתן מברך המוציא. '''{{עוגן1|הנה}}''' כבר הביא הרא"ש שם דברי רבינו יונה דלחם שאינו לא מבושל ולא מחובר אלא שהוא מפורר דק דק אע"פ שאין בהן כזית ואין בהן תואר לחם מברך עליו המוציא דאינו יוצא מידי לחם וכן פסק הטוש"ע א"ח {{ממ|סי' קס"ח}} ולכן אין ספק שיוצא במצה מפוררת גם ידי חובת מצה ומה שלא הביאו הפוסקים הברייתא דיוצא אדם בו י"ח בפסח י"ל כיון שהביאו לענין ברכת המוציא ממילא משתמע מדמקרי לחם לענין המוציא מקרי ג"כ לחם לענין מצה אלא שיש להסתפק אם מותר לכל אדם לכתחלה לפרר המצה או רק לזקן וחולה שהרי בפסחים {{ממ|דף מ"א}} אמרינן יוצא אדם במצה שרוי' וכתב הרי"ף דלא שרינן אלא לזקן או לחולה ובסי' תס"א ס"ק ז' כתב המג"א דמשמע להרי"ף כן ממה שכתוב יוצא אדם במצה שרוי' דמשמע דיעבד ע"ש וא"כ הכי נמי לענין מצה מפוררת דתני בברייתא אדם יוצא בו י"ח בפסח משמע ג"כ מלשון יוצא דיעבד דוקא אלא דק"ל היאך נדייק מלשון יוצאין דדוקא בדיעבד קאמר הרי בפסחים {{ממ|דף ל"ח}} תנן אילו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובת מצה בחטין וכו' וכן תנן שם {{ממ|דף ל"ט}} ואילו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח וכו' ובאילו ודאי לכתחלה קאמר ובאמת לולא דברי המג"א הי' נלענ"ד דגם הרי"ף לא רצה לומר דלא מותר גם לכל אדם לשרות מצה במים אלא דרצה להורות עצה טובה לזקן ולחולה שאין יכולים לאכול מצה שיש להם תקנה ליצא י"ח בהיתר שכן משמע מטור וש"ע שכתבו הברייתא סתמא שיוצאין במצה שרוי' ואי הוי ס"ל דהרי"ף לא התיר רק בדיעבד למי שאינו יכול לאכול מצה לא הוי שתקי להשמיענו כן ועכ"פ מדהשמיטו תנאי זה משמע שלא חששו לזה. אמנם לפי דעת המג"א שהרי"ף לא התיר רק לזקן ולחולה ויליף כן מדתניא יוצאין לשון דיעבד צריך לחלק בין לשון יוצאין סתמא ובין לשון אדם יוצא ידי חובתו דמשמע טפי שמותר לכל אדם אפילו לכתחלה וא"כ לענין פירורין דנקטה ג"כ הברייתא לשון אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח מותר ג"כ לכל אדם ולכן מי שלא יכול לאכול מצה מחמת חסרון שנים טוב יותר לפרר המצה מלשרות אותה מה שלדעת המג"א לא מותר רק בדיעבד למי שאינו יכול לאכול בענין אחר. כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}} [[קטגוריה:תשובות מתאריך כ' אייר ה'תרכ"ד]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף