עריכת הדף "
בית מאיר/אורח חיים/שסח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} סעיף ב' צריך להודיעם: כתב המ"א אפילו וכו' ואם הם במבוי אחד ורוצה לערב משלהם צריך להודיעם דהו"ל כתחילת עירוב וצ"ל ואם הבית פתוח לחצר אחד ורוצה לערב משלהם צריך להודיעם דהו"ל כתחילת עירוב וכ"מ בטור וא"י משמעותו אם לא ע"פ קושי' האחרונים בסי' הקדום מדמסיים הטור אבל בני חצר אין יכולים ליקח פתו מביתו אפילו אוסר עליהם ומשמע לי' דהיינו אפילו בבית הפתוח לחצר אחד וכל זה ליתא כמבואר בסי' זה בטור שהוא בנוי ע"פ פרש"י שמוסיף ומזכה וההודעה תרי מילי נינהו וע"ז מסיים והני מילי להורות דבפתוח לחצר אחד א"צ להודיע והיינו אפילו ברוצה לערב משלהם ומינה דבפתוח לב' חצירות נמי מזכה משלו אף בלא הודעה ודוקא משלהם הוא דצריך הודעה והטעם כדפרשתי לעיל דאליבי' דתרי מילי נינהו וההודעה איירי במשלהם שוב יש הבדל רב בין פתוח לב' חצירות לבין פתוח לחצר אחד אף לדידן שפסקינן עירב עם שתיהן מותר בשתיהן ואך להרמב"ם שמפרש ההודעה על הזיכוי משלו הוא דהוצרך הה"מ לדחוקי' נפשי' כמבואר בב"י אבל לפרש"י פשיטא דאף בפתוח לב' חצירות לדידן הזיכוי שרי בלא הודעה ולא יפה פירש המ"א להש"ע שהסעי' א' ע"פ פרש"י וה"ה סעי' זה א"צ להודיע אלא במערב משלהם ומשום דילמא לא ניחא לי' בההוא פתחא ולמה לו בהוצאה זו חנם. משא"כ בשלו מה מודיע לו: אמנם מה שהניח דברי הר"י בצ"ע יפה כיון שהרי כתב דבריו על הרי"ף והרי"ף יהיב בפירוש טעמו שלא אליבא דהילכתא אלא בפתוח לב' חצירות כל שמערב באחד אסור בשני וכמבואר בהה"מ וא"כ פשיטא אין חילוק בין משלו בין מדידהו עיין ודו"ק: סעיף ה וזה יותר טוב. עיין ט"ז מסיים ונ"ל דיש ליזהר וכו' או ראוי וכו' וא"כ אין חשש באם יתוספו אח"כ ואחריו החזיק הת"ש לפרש הש"ע בסי' שס"ו ס"ק כ"ד ולענ"ד מאוד שגגו בזה דמ"ש אם אומר בפירוש ומ"ש אם סמכינן על לב ב"ד מתנה ופשיטא דאף אם אומר בפי' מ"מ אם נתוספו בתר שנתמעט לדידהו הוי כתחילת עירוב. והכי מוכח להדיא ברמב"ן שבב"י סי' זה שהרי מעולם לא נזכר בדבריו התנאי ב"ד אלא הריטב"א הוא שחידש דין זה דתנאי ב"ד עיין בב"י סי' שס"ו ומ"מ מצריך שלתוספים חשוב תחילת עירוב (והטעם נלענ"ד חדא אם נאמר שיהא אף להם חשוב סוף עירוב ע"כ לומר שיהא נקנה להם משעה ראשונה למפרע וזה תלה בברירה ותו דלא אפשר שיהי' נקנה להם בשבת ראשון דהנחתו דהא לשעה זו הי' העירוב והם במקום שאינם יכולים ליטלו ודו"ק) ודברי ש"ע שבסי' שס"ו שכתב ואם נתוספו וכו' קאי על כל הסעי' ואפילו באמר בפי' וזה ברור: {{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף