עריכת הדף "בינת אדם/איסור והיתר/סא" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


[מד] '''שאלה''' הא דכתבו הפוסקים דתוחב כף איסור בהיתר שצריך ס' נגד מה שתחב בקדירה אם ר"ל מה שנכנס ברוטב דוקא או ר"ל מה שתחב בקדירה אף שלא היה רק מקצת ברוטב כמו חתי' שחציה ברוטב לשיטת ר"י בסימן צ"ב דאמרינן הבל הקדירה מסייע להפליט [ב] הא דקי"ל כר"י דחתיכה שמקצתה ברוטב שהרוטב מבלבל הכל אם תחב חתי' בשר בחלב ולא נכנס בחלב ובקדר' רק חלק קטן דאם נשער רק מה שנכנס בחלב והיה בחלב ס' נגדו ואמנם אם אמרינן שמפליט גם מה שחוץ לקדירה אין כאן ס' מה דינו:

'''דין''' זה מצאתי להדיא באו"ה כלל כ"ח דין ג' בסופו וז"ל חתי' איסור חם שנפל מקצת לקדירה צריך ס' אף נגד מה שחוץ דציר האיסור פולט ממנה כר"ל ול"ד לכף מתכות דא"צ לבטל כולו דיש חילוק בין דבר מאכל לכלי והיינו מטעמא דלעיל דע"י הרוטב פולט מחתיכה לחתי' ואפילו איסור הבלוע ותתאה גבר ומרתיחו וה"ה כשחתי' האיסור צונן מק"ו מב' חתי' יבישות דאמרינן תתאה גבר ואוסרת כולו וכ"ש הכא שמבלעת ומפליט יותר ע"י הרוטב הרותח ודוקא דבר מאכל אבל כלי שנאסר מבליעת איסור ונפל מקצתה לתוך היורה א"צ לבטל כ"א אותו המקצ' לבד עכ"ל הרי להדיא דבדבר מאכל אמרינ' שפולט ציר וא"כ בודאי אף מה שחוץ לקדירה אסור אבל בכלי אינו צריך לשער רק מה שנכנס ברוטב ואף דאינו מוכרח בכלי מאו"ה די"ל דכוונתו למעט מה שחוץ לקדירה אבל ז"א דז"ל או"ה כלל ל"ז דין ב'. אפילו אם ספק אם נתחב כולו או מקצתו צריך ס' נגד כולו דטכ"ע דאורייתא כו' ודוקא מה שנסתפק שתחב מן הכף לתוך התבשיל כו' הרי להדיא דוקא מה שנכנס בתבשיל וכן הוא לשון סמ"ק שהבאתי בסימן שאח"ז וז"ל נגד כל מה שנתחב בקדירה כו' אבל מה שלא נכנס ברוטב אין אוסר עכ"ל הרי להדיא אע"ג דפתח וכתב מה שנתחב בקדיר' כוונתו ברוטב וא"כ כוונת כל הפוסקים כן הוא אע"ג שכתב ומה שנתחב בקדירה כונתם ברוטב גם מבואר באו"ה דבחתי' אין חילוק אם החתי' היא חם או צונן אחר שכתבתי כ"ז קניתי ס' כו"פ ראיתי שכתב ריש סימן צ"ד דלכן דקדק המחבר לכתוב כל מה שנתחב בקדיר' וכוונתו אף שלא נתחב ברוט' דהבל הקדירה מסייע כמו חתי' מקצתה ברוטב לר"י דמה שחוץ לקדירה אינו מצטרף דאין הבל הקדירה מסייע ובלתי ספק שנעלם ממנו דברי או"ה שכתבתי שכתב להדיא להיפך דבמאכל מפליט מכולו אבל כלי אינו מפליט רק מה שבתוך הרוטב ומה שהביא ראיה מסימן ק"ה דכלי נוח יותר לפלוט בקל יש לחלק בין הכא להתם:

'''עוד''' מבואר מאו"ה שהבאתי שכתב אבל כלי הנאסר מבליעת איסור ונפל מקצתה ביורה א"צ לבטל כ"א אותו מקצת מזה מוכח להדיא כדעת המ"א בסימן תנ"א ודלא כש"ך בסי' קכ"א והבאתי דבריהם בסימן הסמוך שהרי מיירי כאן מכלי שנאסר כולו ע"י בליעה ואפ"ה בנפל מקצתה א"צ לבטל כ"א אותו מקצת ולדעת הש"ך משום דטעמא דאין מבליע בכולו הא ל"ש הכא אע"כ דאינו מפליט מכולו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}