עריכת הדף "בינת אדם/איסור והיתר/יד" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שייך לכלל י"ב ססי' ג'''

[ח] '''שאלה''' ריאה שיש בה דם נצרר ומכח זה נראה שגם העור הוא שחור כדיו וא"א לבדוק אם גם העור לקוי ואיזה פעמים נמצא כן גם בעופות שהיה למראה עיני בעופות הרבה:

'''תשובה''' התב"ש בסי' ל"ח כתב דמה שהכשיר הרא"ה וכ"כ בש"ע סי' ל"ח סעיף ג' אם אין הליקוי בעור מחמתו היינו דוקא כשהעור אינו לקוי אבל כשהעור לקוי טרפה ואע"ג דבד"מ כ' בשם מהר"י מולן דכשר כ' דלאו מהר"י מולן התם עליו והנה מכל הפוסקים הב"י וד"מ ובש"ע וכל אחרונים שלא חלקו בכך ש"מ דס"ל דאפי' גם העור נלקה כשר דדוקא כשבשר ריאה הוא בריא והעור דלקה חזינן דהלקותא בעור הוא מחמת מכה אבל כשיש דם או מוגלא בבשר בריאה וזה לא נקרא מכה כלל א"כ כי היכי דלא הוי מכה בבשר ה"נ אינו מכה בעורות ועוד דאת"ל דדעת כל הפוסקים דוקא כשהעור נשאר לבן ק' מה פקפוק יש בזה דמאי איכפת לן מה שיש דם בבשר הריאה ונראה מתוך הקרום כיון שהקרום לבן וכמש"כ התב"ש ג"כ על מה שכתב הב"י דלא מצא חילוק זה בפוסקים דע"כ כוונת הב"י דס"ל לרא"ה דאפי' גם העור לקוי כשר דא"כ פשיטא דכשר ומזה אלי תמה ולא הבנתי דבריו כלל שכ' שם דאם העור נלקה מחמת בשר ריאה וחזרו הקרומים לקדמותן טרפה וכ"כ בשם משה"ב והמעיין במשה"ב שם דף נ"ב ע"ב יראה להדיא דאדרבה מכשיר בזה {{ממ|והיינו שהבין מה שכתב רא"ה בבשר ריאה כוונתו בשר ובאמת גם כוונת רא"ה קרום וכדכ' התב"ש גופא בשם יש"ש סי' ט' במעשה שמצא חוט ובראשו בועה מלא מוגלא (ואפשר איזה ס' אחר מבדיקת אחרונים שנקרא משה"ב}} ואם היה דעת רש"ל דוקא כשנשתנה העור ללובן היה לו לפרש ולא לסתום ומה שכתב דלרוב פשיטות לא הוצרכו להפוסקי' לכתוב דין זה היינו דס"ל דאפי' בנשתנה העור כיון שאינו מחמת עצמו גם זה פשיטא דכשר ומה שכ' היש"ש הביאו הט"ז סימן ל"ח בסופו שהיה בריאה כחוט של סרבל ובראשו בועה והק' הת"ש למה לא בדק גם בחוט ומזה הוכיח כיון שנשאר הקרום שחור טרפה נ"ל דלק"מ שבאמת היה כמין גיד וכיון שפתח הבועה והוציא הדם ואלו היה גם דם בחוט היה יוצא על ידי הנקב וכמו שעשו לפני בודקים ועשו נקב קטן למטה מצרירות הדם והוציא הדם דרך הנקב וכיון שלא היה בחוט דם ונשאר שחור ולכן הטריף ולכן נ"ל דאין להחמיר במקום הפסד כשיש צרירות דם הנראה לעינים תחת הקרום ואפילו לא חזר העור למראה לבן וכ"ש במקום שא"א לבדוק דיש להכשיר ואם מהר"י מולן אין חתום עליו הד"מ חתום עליו ומש"כ שהד"מ מפקפק בזה המעיין בד"מ יראה לעינים שאין מפקפק כלל בדין זה רק על מה שכ' שם עוד דין בשם מהרא"ק ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}