עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רעא" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''אין כותבין כו'. ''' ברייתא ריש מסכת סופרים ואיתא בפי"ד דשבת <small>(ק"ח א') </small>ג"כ לענין תפלין וע"ש כ"ח ב': 

''' (ליקוט) אין כותבין כו'. ''' בפי"ד דשבת וה"ה לס"ת וכמ"ש בירושלמי פ"א דמגילה הלכה י"א וצריך שיהא כותב על הגויל כו' לא כו' אין כותבין אלא על עור בהמה טהורה שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך ממה שאתה נותן לפיך והא תני כותבין ע"ג עור נבילות וטריפות ממינא דאת נותן לפיך (ע"כ):

{{עוגןמ|ב}} '''שיאמר בתחלת כו'. ''' עמ"ש בא"ח ר"ס י"א: 

''' (ליקוט) שיאמר כו'. ''' בסה"ת סי' קצ"ב מסתפק בזה משום דבתרומה סגי במחשבה כמ"ש בפ"ג דשבועות ורפ"ב דקדושין ואמרינן ברפ"א דתרומות חמשה כו' האלם כו' ואמר בירושלמי מפני הברכה הלא"ה סגי במחשבה אבל בפיגול דוקא בדיבור כמ"ש בפסחים ס"ג א' ועתוס' שם ד"ה ר"מ סבר כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ג}} '''ואם מעבדן כו'. ''' עמש"ש ס"ב:

{{עוגןמ|ד}} '''ויסמן כו' ולא כו'. ''' עש"ך:

{{עוגןמ|ה}} '''צריך שיהיו כו'. ''' כמ"ש בפ"א דמ"ס הלכה ה' אין כותבין לא על דפתרא כו' ואמרינן בפ"ב דמגילה <small>(י"ט א') </small>ופ"ב דגטין <small>(כ"ב א') </small>ופ"ח דשבת וש"מ דפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ ועתוס' דשבת קט"ו ב' ד"ה מגילה כו':

{{עוגןמ|ו}} '''או בסיד כו'. ''' עמ"ש בא"ח סי' ל"ב ס"ח ועתוס' דשבת ע"ט ב' סד"ה קלף ובמגילה י"ט א' ד"ה דפתרא כו' ובמנחות ל"א ב' ד"ה הא כו':

{{עוגןמ|ז}} '''כותבין כו'. ''' רמב"ם וכמ"ש בירושלמי פ"ק דמגילה הלכה י"א וצריך שיהא כותב על הגויל במקום השיער ועל הקלף במקום נחשתו אם שינה פסול וכ"ה במ"ס פ"א הלכה ד':

{{עוגןמ|ח}} '''והוא כו'. ''' כמ"ש בפ"ק דב"ב <small>(ג' א') </small>גויל אבני כו' ועתוס' דשבת ע"ט ב' ד"ה קלף כו' בב"ב י"ד א' ד"ה בגויל כו':

{{עוגןמ|ט}} '''ואם כו'. ''' כדעת הרמב"ם שכתב דקלף דוקא בדיעבד ודוכסוסטוס אף בדיעבד פסול וטעמו ממ"ש בירושלמי הנ"ל וצריך שיהא כו' ולא הזכיר דוכסוסטוס וכן במ"ס שם וכן שם פ"ב הלכה י' ובירושלמי שם וכמ"ש בס"ד ובפ"ק דב"ב (י"ד א') בגויל ו"ט בקלף כו' ולכתחלה דוקא על הגוילים כמ"ש בגטין נ"ד ב' גוילים שבו לא כו' ובפ"ג דמנחות <small>(כ"ט א' ל"ד א) </small>כל אות שאין גויל כו' ועיקר מילתיה אתמר אס"ת דתפלין פסולין בגויל ומזוזה לכתחלה אדוכסוסטוס ובב"ב י"ד ב' ואי ס"ד ס"ת הקיפו כו' ומאי פריך ודלמא היה נכתב על קלף וער"נ פ"ח דשבת. אבל כל הפוסקים חולקים עליו ומכשירין בדוכסוסטוס בדיעבד וכמ"ש בשבת ע"ט ב' כי תניא כו' ודעת סמ"ג והג"מ וש"פ דאף קלף לכתחלה וכתבו ולא נאמר גויל וקלף אלא למצוה ור"ל בירושלמי ומ"ס הנ"ל ודעת הר"נ דלכתחלה דוקא על הגויל כנ"ל:

{{עוגןמ|י}} '''וקלפים שלנו כו'. ''' עתוס' דשבת ע"ט ב' ד"ה קלף כו' ובב"ב י"ד א' ד"ה בגויל כו' ועבא"ח סי' ל"ב ס"ז:

{{עוגןמ|יא}} '''ואין כותבין כו'. ''' ע <small>(נחתך הגליון ונראה דצ"ל עש"ך):</small>

{{עוגןמ|יב}} '''ואם שינה כו'. ''' גמ' דשבת שם ומנחות ל"ב:

{{עוגןמ|יג}} '''מיהו כו'. ''' סה"ת וכתב דדוקא בתפלין פסול אבל במזוזה וס"ת כיון שכשירות בקלף ודוכסוסטוס כשרין בכ"ע ועתוס' דמנחות שם ד"ה אידי כו' ופי' שם ה"ר יוסף כו' וכמ"ש ברש"י בשבת שם אבל בתי' האחרון שם ס"ל כסברא ראשונה וכן ס"ל בשבת שם ד"ה אידי כו' ומרדכי כתב דקי"ל כאב"א שם ושם וכר' אחא דברייתא כיוצא בו כו' אתיא כוותיה כמש"ש אבל כל הפוסקים פסקו כסברא ראשונה וכמ"ש בירושלמי הנ"ל אם שינה פסול וכן במ"ס שם הלכה ד' הל"מ שאם שינה בזה ובזה שאין קורין בו:

{{עוגןמ|יד}} '''כתב כו' אבל כו'. ''' ירושלמי שם לא יהא כותב חציו על העור והציו על הקלף אבל כותב הוא חציו על עור בהמה טהורה וחציו על היה טהורה וכן במ"ס פ"ב הלכה י' ומסיים שם אע"פ שאינו מן המובחר:

{{עוגןמ|טו}} '''ס"ת כו' ואם כו'. ''' בירושלמי שם הל"מ שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה כו' וכן במ"ס שם הלכה א' [ובויקרא רבה אמרינן קווצותיו תלתלים זה הסירגול שחורות כעורב אלו השיטות] ובמגילה ט"ז ב' וערש"י שם ד"ה כאמתה כו' ודלא כר"ת בתוס' דמנחות שם ד"ה הא מורידין כו' ודחק שם אבל כל הפוסקים הסכימו לפירש"י: 

''' (ליקוט) ס"ת צריך כו'. ''' בספ"ק דמגילה וכפירש"י וכ"ה בירושלמי שם הלכה א' ר' חלבו ר' ייסא בשם ר"א נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור ה"ה כאמיתה של תורה מה זו צריכה שרטוט אף זו צריכה שרטוט מה זו ניתנה להדרש כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''ולא ישרטט בעופרת. ''' דז"ש בירושלמי ובמ"ס מסרגלין בקנה לא למעוטי סכין וכיוצא אלא עופרה וכיוצא. הרא"ש בשם ר"י וש"פ:

{{עוגןמ|יז}} '''ס"ת צריך כו'. ''' בירושלמי ומ"ס הנ"ל ובגמ' פי"ב דשבת <small>(ק"ג ב') </small>וכמש"ו אבל לא כו':

{{עוגןמ|יח}} '''העשוי כו'. ''' פ"ב דשבת <small>(כ"ג א'):</small>

{{עוגןמ|יט}} '''שרוי כו'. ''' דלא כר"ת שפוסל כמ"ש בתוס' פ"ב דגטין <small>(י"ט א') </small>ובפ"ב דמגילה וש"מ ועמ"ש בא"ח בסי' ל"ב ס"ג וז"ש אבל לא כו':

{{עוגןמ|כ}} '''ואם כתבו במי כו'. ''' עמש"ש סי' תרצ"א ס"א:

{{עוגןמ|כא}} '''או בזהב. ''' דמש"ש אזכרות ל"ד ולרבותא נקט. וכ"ה במ"ס פ"א הלכה ט' אין כותבין בזהב ומעשה כו' ע"ש ועמ"ש בא"ח סי' ל"ב ס"ג:

{{עוגןמ|כב}} '''וי"א דלא כו'. ''' כתי' ה"ר יוסף בתוס' דשבת קט"ו ב' ד"ה מגילה ובתוס' דמנחות ל"א ב' ד"ה עשאה כו' וע"ש ושם שסתרו פירושו וכתבו ונראה כו' וכ"כ בסה"ת וש"פ ועבא"ח סי' של"ד סי"ג:

{{עוגןמ|כג}} '''י"א כו'. ''' כמ"ש בפ"ח דשבת <small>(פ' ב') </small>ובפ"ג דתענית כ' ב' לפיכך כו' <small>(ושם א' ובסנהדרין ק"ו א'):</small>


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]