עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/רח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''וא"צ שאלה כו'. ''' מדקתני בסיפא ואם נשאלו כו' ול"ק כאן אלא דוקא שם משום דמשמעותו להחמיר טפי מלהקל כמ"ש הר"נ שם ועתוס' ד"ה סתם כו' ולדעת הרמב"ם דאף במתפיס בדבר האסור להדיא צריך שאלה לע"ה כמש"ל סי' ר"ה א"צ למתני כאן דבלא"ה צריך שאלה ודברי ש"ע צ"ע ועש"ך שדחק בזה:

{{עוגןמ|ב}} '''ואם רוב כו'. ''' דאז הוי כמו נדר בחרם כו' כיון דמשמעותו יותר לאסור כנ"ל וכמ"ש במתני' ס"ב ב' הכל לפי כו' ושם מ"ט א' מר כי כו' ושם נ"ב ב' נ"ג א' ועש"ך:

{{עוגןמ|ג}} '''ומיהו כו' ואם כו'. ''' כפי' הרא"ש שם דחכמים פליגי אתרווייהו דלא עונשין ולא מחמירין וכ"כ תוס' ד"ה וחכ"א כו' ע"ש והביאו ראיה מירושלמי וצ"ע הא דלעיל סי' ד"ה ס"א:

{{עוגןמ|ד}} '''בד"א כו'. ''' כר' יוסי דהלכה כוותיה נגד ר"י כמ"ש כפ"ד דעירובין <small>(מ"ו מ"ז) </small>וכ"פ הרמב"ם ואע"ג דיש לחלק דדוקא בנזירות דסתם נזירות ל' יום משא"כ בסתם נדרים דל"ל קיצותא כמש"ש ד' ב' ושם ט"ו א' ושם כ"ח א' ואפשר דמודה ר"י מ"מ בתוספתא ספ"א דנדרים תני פלוגתייהו בנדרים. תוס' ד"ה מי וכ"כ ש"פ דלא כריב"ש אבל הטור פסק כר' יהודה ונ"ל דדעתו לפסוק כר' יהודה לגמרי כמ"ש תוס' שם דאע"ג דלכאורה נראה דהלכה כר' יוסי מ"מ כיון דבנזיר ל"ב א' הביא דר' יהודה סתם וקרי ליה רבנן הלכתא כוותיה וכ"פ בסי' של"ד סכ"ח ואע"ג דסתם נידוי ל' יום כמו בנזירות כמ"ש בפ"ג דמ"ק <small>(ט"ז א'):</small>

{{עוגןמ|ה}} '''מי שעבר כו'. ''' כמ"ש בנדר בחרם בס"ב כיון שהוא מדרבנן אבל בסי' של"ד שם לא פסק כן כנ"ל משום דל"ד למתני' דמתני' אינו אלא חומרא בעלמא:

{{עוגןמ|ו}} '''אם אמר כו'. ''' דשבועה אינה אלא על רגע הנישואין משא"כ בסיפא:

{{עוגןמ|ז}} '''כנשבע על כו'. ''' פ"ג דשבועות <small>(כ"ח א'):</small>


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]