עריכת הדף "ביאור הגר"א/יורה דעה/קט" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''חתיכה כו'. ''' עבה"ג ממשמעות כו' דאפילו כו' דאל"ה לא משני שם ושם בע"ח חשיבי חה"ל שאני ביצה חשובה כו' דכ"ז מדרבנן כמ"ש בסי' ק"י ס"א בהג"ה ובב"מ [[בבלי/בבא מציעא/נג/א|נ"ג א']] משא"כ במעשר דבטיל ברובא ועתוס' שם ד"ה ועולה וע"כ במעשר אף מדרבנן:

{{עוגןמ|ב}} '''מין במינה. ''' לאפוקי בשא"מ דצריך ס' דלא ליתי לידי איסורא דאורייתא אם יבשלנה משא"כ במין במינו דאף בבישול מותר ברובו מד"ת:

{{עוגןמ|ג}} '''דהיינו כו'. ''' ר"ל דל"ת יבש ממש אלא שאין כו' דהא פריך בחולין שם על גיד וחתיכה וליבטלו ברובא:

{{עוגןמ|ד}} '''חד בתרי. ''' הטור לישנא דגמ' דגטין נ"ד ב' נקט אבל באמת א"צ אלא רובא כמ"ש במקומות הנ"ל וכן בגטין שם כ' רש"י משום דכתיב אחרי רבים כו' וכן בכמה מקומות בש"ס:

{{עוגןמ|ה}} '''אבל לא כו'. ''' דטעם הביטול דעל כ"א שאוכל אומר זה הוא ההיתר משא"כ בבת אחת ועתוס' דזבחים ע"ד ד"ה פירש. א"נ משום כו' וכמ"ש בפ"א דפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/י/א|יו"ד א']]}} ובפ"ב דכתובות בשני שבילין בזא"ז ד"ה טהור בכ"א כו':

{{עוגןמ|ו}} '''ויש כו'. ''' תוס' בחולין שם ד"ה בריה וכמ"ש ב[[משנה/תרומות/ז|ספ"ז דתרומות]] אין ידוע כו' אכל אחר את כו' אכל אחד את שתיהן כו' והרא"ש פליג על כ"ז ומתיר אף לאכלן בב"א וכתב דהאיסור נהפך להיתר ולא משום ספיקא דגזירת הכתוב היא אחרי רבים להטות ולכן לא תנא כאן ב' ספיקות כמו בדבר חשוב בזבחים שם דנקט ב' ספיקות כדי להתיר לאכלן בב"א וכן לא אמר כאן לאכלן שנים שנים:

{{עוגןמ|ז}} '''ויש מחמירין כו'. ''' רש"י בע"ז [[רש"י/עבודה זרה/עד/א#תרתי|ע"ד א']] ד"ה תרתי [וכשיטתו בפ' התערובת ע"ד א' רש"א כו' מותר אף הג' כו' משום דפירש מהן א' למקום אחר] וכבר השיגו הרא"ש שם והר"ש ב[[ר"ש/ערלה/ג|פ"ג דערלה]] דהא אמרינן שם {{ממ|ב[[משנה/ערלה/ב|פ"ב]]}} וא"צ להרים רק בתרומה משום גזל השבט וכמ"ש בירושלמי [[ירושלמי/ערלה/ב/א|שם]] הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר א"צ להרים ר' יעקב בר זבדי ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני גזל השבט ותני כן כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כגון תרומת הכליסין והחרובין והשעורים שבאדום א"צ להרים כו' וז"ש ואינו אלא כו' שמהר"ם החמיר בעצמו: 

''' (ליקוט) ויש מחמירין כו'. ''' רש"י בפ"ק די"ט {{ממ|[[רש"י/ביצה/ג/ב|ג' ב']]}} והקושיא שהקשו עליו ממ"ש בתרומה משום גזל השבט תי' דשם מעורב הכל ביחד וא"י לאכול האיסור לבדו משא"כ בדבר יבש מרדכי שם סי' תתרכ"ד (ע"כ):

{{עוגןמ|ח}} '''ואין חילוק כו'. ''' דלא כהגש"ד שכתב דבדרבנן חד בחד בטל וכ"כ בהג"א פ"ה דע"ז בד"ה מיהו בדבר כו' קודם למתני' ואלו אסורין כו' ולמדו ממ"ש בירושלמי דחלה הורה ר' אבהו בבוצרה שצריכה רוב א"ר יונה מלמד שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת א"ר זעירא מתני' אמרה כן אפילו אחת באחת דתנינן ונאכלת עם הזר על השלחן וליתא דדוקא בה הקילו שאף בא"י אינה אלא מדרבנן כמו שהקילו בה לבטלה לכתחלה כמש"ל סי' צ"ט ס"ו וכ"ש לפי מ"ש הר"ש ב[[ר"ש/חלה/ד|פ"ד דחלה]] ותוס' במנחות [[תוספות/מנחות/סז/א#ותרומתו|ס"ז א']] ד"ה ותרומתו דלא קי"ל כירושלמי אלא צריך א' ומאה ממ"ש שם דתרומת עובד כוכבים בח"ל אינה מדמעת משמע דישראל בח"ל מדמעת ומ"ש בבכורות כ"ז א' ובטלה ברוב היינו לכהן בימי טומאתו וכ"כ שם ד"ה תרומת וכמש"ל סי' שכ"ג ס"א בהג"ה ומדכתב הרב ואין חילוק בכ"ז כו'. משמע דקאי גם אמין בשא"מ דצריך ס' וכ"כ בסה"ת וטור סי' שכ"ג ואם נתערבה בככרות אחרות במינו כו' ומין בשא"מ בטלה בס' ובשא"מ שוה תרומה וחלה לשאר איסורים דלא כש"ך: 

''' (ליקוט) ואין חילוק כו'. ''' דלא כהגש"ד שכ' דבדרבנן אף חד בחד וליתא ולא דמי למ"ש בסי' קי"א ס"א וס"ב וכמ"ש ביבמות [[בבלי/יבמות/פב/ב|פ"ב ב']] ואב"א שאני כו' אלמא אף בדרבנן חוזר וניעור בפלגא אף שאין חוזר וניעור רק בדאורייתא מ"מ בפלגא הוי כמו בעין ועתוס' שם ד"ה אר"י כו' וד"ה דלא כו' (ע"כ): 

''' (ליקוט) ואין חילוק כו'. ''' ר"ל דבעינן ס' כמ"ש בפג"ה {{ממ|[[בבלי/חולין/צח/א|צ"ח א']]}} לא תזלזל בשיעורא דרבנן ושם מין במינו הוא חלב ובשר <small>(וע"ל ר"ס צ"ה) </small>וה"ה כאן מין בשא"מ דשוה לשם מין במינו דכולהו חד טעמא גזירה מין בשא"מ בבישול דנ"ט (ע"כ):

{{עוגןמ|ט}} '''יבש ביבש כו'. ''' כ"כ הרשב"א וכשיטתו שטעם ההיתר משום דכ"א אמרינן זהו ההיתר משא"כ כאן שנ"ט בכולם ואף במינו צריך מ"מ ס' מדרבנן: 

''' (ליקוט) יבש ביבש כו'. ''' ממ"ש ב[[משנה/תרומות/ה|פ"ה דתרומות]] כשם שפחתו החולין כו' הלא"ה אסור אע"ג שכבר נתבטלה חוזר לאיסורו וערשב"א סי' תכ"ה (ע"כ): 

''' (ליקוט) יבש כו' ''' עתוס' דיבמות [[תוספות/יבמות/פב/א|פ"ב א']] בד"ה ר"י כו' א"נ כשיאפה כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|י}} '''ואם רוצה כו'. ''' כיון דהתירא נינהו וכעין זה אמרו בירושלמי פ"ד דתרומות אמתני' תאנים שחורות כו' בר פדיה אמר בוללן ומתיר כו' ואפילו חטין בחטין טוחנן ומתיר ע"ש:

{{עוגןמ|יא}} '''וי"א כו'. ''' כ"כ הרא"ש וכשיטתו דהאיסור נהפך להיתר ואין חוזר ונאסר וכמ"ש בזבחים [[בבלי/זבחים/עג/ב|ע"ג ב']] אטו מניסא כו' וכמש"ל סי' צ"ט ס"ו שבדבר שהוא מדרבנן ונודע אין חוזר וניעור וז"ש ונודע כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: יורה דעה]]