עריכת הדף "ביאור הגר"א/חושן משפט/רס" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''שאין זוכרים כו'.''' עמש"ל:

{{עוגןמ|ב}} '''והוא שימצאנה כו'.''' רמב"ם וגו' דשתי' טפי ר"ל למטה אצל היסוד ולכן לא הזכיר חלודה. דרישה וש"ך:

{{עוגןמ|ג}} '''אפי' כו'.''' שם וכמש"ש אמו אמוריים כו':

{{עוגןמ|ד}} ''' (ליקוט) ה"ז לא יגע כו'.''' ערש"י במתני' ד"ה מחציו כו' דאע"ג כו' ותוס' ד"ה בכותל חדש כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ה}} '''דהיינו כו'.''' דוקא ידוע אבל מן הסתם אוקי ממונא בחזקת המוצאו כיון שלא הוחזק בו בע"ה וז"ש מפני שי"ל של אמוריים כו' אע"ג שהיה הכותל שנים רבות של אבותיו ויכול להיות שתוך אחר האמוריים וערא"ש שם:

{{עוגןמ|ו}} '''ואפי' כו' והוא כו'.''' עתוס' ד"ה בכותל כו' ורש"י במתני' ד"ה מחציו כו': 

''' (ליקוט) אפי' יש בו סימן.''' ע"ש בתוס' הנ"ל ועוד דמ' כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ז}} '''אפי' אם כו'.''' תוס' שם ורא"ש דע"כ מיירי דומיא דרישא:

{{עוגןמ|ח}} '''בד"א כו'.''' שאין הכותל זוכה לו ועתוס' שם ד"ה דשתיך כו' וכמש"ו לפיכך כו' וז"ש בס"א שאין זוכרים כו' ול"ד של אמוריים דאפי' ישראל בנה שאינו מאבותיו דתלינן ביה כיון דשתיך טפי ולאחר ייאוש הוא:

{{עוגןמ|ט}} '''לפיכך כו'.''' גמ' שם ואמאי כו' בשלמא בכותל ישן משום דשתיך וזה שפריך אטו אמוריים כו'. ר"ל וליזיל בתר בתרא:

{{עוגןמ|י}} '''ואם השכירו כו'.''' עתוס' ד"ה לשלשה כו' ודלא כרש"י ד"ה ג' עכו"ם כו' אבל הרא"ש והטור פ' כרש"י:

{{עוגןמ|יא}} '''עכו"ם.''' עבה"ג וכשיטת הרי"ף והרמב"ם דס"ל דרבא פליג עליה דר"נ ועסי' רסב ס"ב:

{{עוגןמ|יב}} '''ראובן כו' אם צבי כו'.''' כמש"ש י"א א' ראה כו' ובגמ' שם דבחצר המשתמר א"צ עומד כו' ועתוס' שם זכתה כו':

{{עוגןמ|יג}} '''דהוו כו'.''' עבה"ג וכמ"ש בפ' הזהב ועסי' שיג ס"ג שחצירו כו' והוא שיטת הרמב"ם ועבה"ג שם אבל רש"י פי' שם ד"ה בחצר כו' וכ"ד כל המפרשים וכ"מ פשטא דגמ' דשקלא וטריא דגמ' אי אגיר החצר לשוכר או לא ומשני בחצר דמשכיר בהא לא מספקא למקשה כלל וסייעתא של המ"מ ליתא דהא יש לדייק להיפך למה לא אמר בחצר דאגירי לשוכר ועוד שרב אשי אמר שם זאת אומרת כו' ואף שהלח"מ יישב שם דבריו דחוקים:

{{עוגןמ|יד}} '''אבל אם כו'.''' דאם קי"ל כרבנן בב"ק קיד דסתם גניבה ייאוש בעלים קנאה הגנב ואי כר"ש ה"ה של בעלים וממ"נ אינה הפקר ואף בהפקר אין החצר זוכה באויר שאין סופו לנוח וכמש"ש רבא אמר כו' כ"ש כשהיא ביד הגנב. שם:

{{עוגןמ|טו}} ''' (ליקוט) ואם מצאם כו'.''' שמפ' קו' הגמ' א"נ מצא בשולחנות דקאי אסיפא על בין הכסא לשולחני כמו שהתחיל בקושיא הראשונה מאי אריא כו' ול"ק רישא דקתני לפני שולחני דלפני מ' גם על השולחן כמ"ש נ"י ע"ש וכ"מ במתני' דקתני בין התיבה כו' דמ' דוקא כה"ג כמש"ש (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''ואפי' כו'.''' כדעת הרא"ש שם ואפי' ברוב ישראל וכהא דר"נ שם בנפל משלשה כו': 

''' (ליקוט) ואפי' יש כו'.''' כמ"ש בש"ע למטה אפי' היו צרורים כו' וכגי' הספרים בגמ' אר"א אפי' צרורים ומונחים כו' וצרורים הוי סימן כמש"ש במתני' אם היו צרורין כו' ושם כ"ד א' לעולם כו' ועתוס' כ"ו ב' ד"ה אפי' צרורין כו' וז"ש והוא שיהיו כו' אבל הרא"ש כ' אפי' רוב ישראל משום דמייאש ע"ש ורש"י ל"ג צרורין (ע"כ):

{{עוגןמ|יז}} '''וי"א כו'.''' מדל"ק ר"א מילתיה על חנות ועוד מדקאמר שם א"נ כו' כדקתני רישא כו'. אבל הרמב"ם גי' אחרת לו שי"ל למה לא הזכיר בחנות הרי שלו רישא דמתני' ועוד לשונו אינו מדוקדק לכאורה דקא' בחנות השולחני אנא דל"ג ברישא הרי אלו שלו וגו' מצא בחנות בין כו' ובחנות קאי על כל המתני' ופורט והולך וכאן נשאר דיוק הגמ' מדקאמר בין התיבה כו' הא ע"ג התיבה שלו וז"ש ואם כו' ואצ"ל כו' ולא הוצרך לומר ר"א שם שהוא מפורש במתני':

{{עוגןמ|יח}} '''אפי' כו'.''' וכ"כ תוס' שם ד"ה אפי' כו':

{{עוגןמ|יט}} '''מפני שהם כו'.''' כמ"ש במתני' שם אם היו כו' ושם כ"ד א' אלא כו':

{{עוגןמ|כ}} '''מפני שהתאנה כו'.''' כיון דא"ר אבהו הואיל כו' אף לאביי צ"ל תאנה שאני כו' דודאי ל"פ בהא אם חזותו מוכיח כו':

{{עוגןמ|כא}} '''מפני שהבהמות כו'.''' נכלל במלת ורמסים:

{{עוגןמ|כב}} '''מחמת כו'.''' קז"ש תמרי דוקא:

{{עוגןמ|כג}} '''משנים כו'.''' גי' קב תמרי ורמוני ושומשמי מאי תיקו:

{{עוגןמ|כד}} ''' (ליקיט) לפיכך לא יטול ואם כו'.''' כן דעתו בכל ספק וער"נ בנדרים ז' א' ד"ה ולענין הלכה כו' וע"ל ס"י ואם נטלם כו' ובהג"ה שם וערא"ש רפ"ב סוף ס"א וכיון דלא איפשיטא כו' ושם ס"ח אבל כשיר כו' בעיא כו' וש"מ (ע"כ):

{{עוגןמ|כה}} '''כל המוצא כו'.''' הרמב"ם אינו מחלק בין משתמר קצת או משתמר לגמרי ובין יש סי' או לא בכולם ודאי הינוח או ספק לא יטול ואם נטל יש חילוק בין יש בו סי' או לא כמש"ו וס"ל דמש"ש איכא למימר מעלמא כו' חזר בו ממ"ש בתחלה דוקא שאין בהן סימן וז"ש כל ספק הינוח דייק כל וטלית וקרדום וכלי באשפה וחמרא בחפיסה כולם יש בהן סי' וכמש"ל:

{{עוגןמ|כו}} '''אסור לו להחזירה כו'.''' ר"ל אם יש בהן סימן וכמ"ש בירושלמי הביאו תוס' שם:

{{עוגןמ|כז}} '''זכה בו.''' כמו כריכות בר"ה אע"ג שהוא דרך הינוח כמש"ש ך"ג א' הלכתא כו':

{{עוגןמ|כח}} '''וכל כו'.''' שם זה וזה כו':

{{עוגןמ|כט}} '''בכנפיהם ומדדין.''' משום סיפא ואם נטלם כו' וכמש"ו ואם היו קשורים כו':

{{עוגןמ|ל}} '''אבל י"ח כו'.''' תוס' שם ד"ה אחר כו' וד"ה ואם כו' ורא"ש שם ע"ש:

{{עוגןמ|לא}} '''דאם הדבר כו'.''' דהא טלית וקרדום מסתמא יש בהן סי' וכן עובדא דירושלמי שהביא תוס' שם בחפיסה יש בהן סימן ג"כ ועבתוס' הנ"ל סד"ה ואם כו' ועבתוס' ך' ב' ד"ה מצא כו' וכן כלי באשפה ועתוס' שם ד"ה אחר כו':

{{עוגןמ|לב}} '''אם יש כו'.''' כמ"ש ך"ג א' אבל בדבר שיש בו סימן ל"ש כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|לג}} '''אם אין כו'.''' כ"ד המפרשים וכ"כ רש"י לז ב' ד"ה ואם כו' אבל הרמב"ם דל"ד לדאביי ך"א ב' דשם נטל לעצמו בתחלה אבל כאן מיירי שנטל להחזיר ואמרי' ך"ו ב' נטלה כו' ולאחר ייאוש כו' וכאן ל"ל משום השב תשיבם כיון דליכא סימן וא"י למי יחזיר. דרישה:

{{עוגןמ|לד}} '''לא הוליכו כו'.''' כ"מ בירושלמי שם 

''' (ליקוט) לא הוליכו לביתו כו'.''' עתוס' הנ"ל ד"ה ואם כו' י"מ דהיינו כו' וכן יש בירוש' כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|לה}} '''ובמקום שאינו כו'.''' כמו כריכות ברה"ר. הרא"ש:

{{עוגןמ|לו}} '''ואם יש כו'.''' כמ"ש בכריכות שם וכנ"ל וזה וזה כו' אבל כו' וכנ"ל:

{{עוגןמ|לז}} '''במקום שמשתמר כו'.''' הוא מתני' דשם אחר הגפה כו' וכמ"ש בגמ' מ"ט כו' ופריך שם ואמאי כו':

{{עוגןמ|לח}} '''ואם נטלו כו'.''' מימרא דשם כנ"ל ומ' אפי' נטלו רק בידו כמ"ש תוס' שם ע"ש:

{{עוגןמ|לט}} '''ויהא כו'.''' כנ"ל:

{{עוגןמ|מ}} '''בד"א כו'.''' גמ' שם:

{{עוגןמ|מא}} '''שאפשר כו'.''' שם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ביאור הגר"א: חושן משפט]]