עריכת הדף "בבלי/עבודה זרה/לו/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
זליפתן של כלים טמאים אוסרתן אטו כולי
עלמא אוכלי טהרות נינהו אלא זליפתן של
כלים אסורין אוסרתן א"ל שמואל לרב
בשלמא לדידי דאמינא זליפתן של כלים
אסורין אוסרתן היינו דכי אתא רב יצחק בר
שמואל בר מרתא ואמר דריש רבי שמלאי
בנציבין שמן ר' יהודה ובית דינו נמנו עליו
והתירוהו קסבר נותן טעם לפגם מותר
אלא לדידך דאמרת דניאל גזר עליו דניאל
גזר ואתא רבי יהודה הנשיא ומבטל ליה
והתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד
חבירו אלא א"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין
א"ל שמלאי לודאה קא אמרת שאני לודאי
דמזלזלו א"ל אשלח ליה איכסיף אמר רב
אם הם לא דרשו אנן לא דרשינן והכתיב
[[תנ"ך/דניאל/א#ח|וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת
בג המלך וביין משתיו]] בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתה יין ואחד
משתה שמן רב סבר על לבו שם ולכל ישראל הורה ושמואל סבר על לבו
שם ולכל ישראל לא הורה ושמן דניאל גזר והאמר באלי אבימי נותאה
משמיה דרב פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולן משמנה עשר דבר הן וכי תימא
אתא דניאל גזר ולא קיבל ואתו תלמידי דהלל ושמאי וגזור וקיבל א"כ מאי
אסהדותיה דרב אלא דניאל גזר עליו בעיר ואתו אינהו וגזור אפילו בשדה
ור' יהודה הנשיא היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל והתנן
אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול הימנו
בחכמה ובמנין ועוד הא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן בכל יכול
לבטל בית דין דברי בית דין חבירו חוץ משמונה עשר דבר שאפילו
יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו אמר רב משרשיא מה טעם
הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל
דאמר רבי שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן ישבו רבותינו ובדקו על
שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב"ג
ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור
אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דאמר רב אדא בר אהבה מאי קרא
{{שומר דף בבלי|במארה}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: עבודה זרה]]