עריכת הדף "בבלי/גיטין/עא/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
אלא בפירי: אמר רב כהנא אמר רב חרש 
שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט 
לאשתו אמר רב יוסף מאי קא משמע לן 
תנינא נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך 
והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים 
אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו 
יכתבו ויתנו אמר ליה רבי זירא אלם קאמרת 
שאני אלם דתניא מדבר ואינו שומע זהו 
חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם וזה וזה 
הרי הן כפקחין לכל דבריהם וממאי דמדבר 
ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר 
זהו אלם דכתיב [[תנ"ך/תהלים/לח#יד|ואני כחרש לא אשמע 
וכאלם לא יפתח פיו]] ואי בעית אימא כדאמרי 
אינשי אישתקיל מילוליה אמר ר' זירא אי 
קשיא לי הא קשיא לי דתניא [[תנ"ך/ויקרא/ה#א|אם לא יגיד]] 
פרט לאלם שאינו יכול להגיד אמאי הא 
יכול להגיד מתוך הכתב אמר ליה אביי 
עדות קאמרת שאני עדות דרחמנא אמר 
מפיהם ולא מפי כתבם מיתיבי כשם 
שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו 
למשאות ולמתנות ולעדיות ולירושות 
קתני מיהת עדיות אמר רב יוסף בר 
מניומי אמר רב ששת בעדות אשה 
דאקילו בה רבנן והא קתני ירושות 
אמר רבי אבהו ירושת בנו הבכור קתני 
מיהת למשאות ולמתנות מאי לאו לעלמא 
לא לדידיה מיתיבי חרש לא הלכו בו אחר 
רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו אלא 
במטלטלין אבל לא לגיטין תנאי היא דתניא 
אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים 
אמורים בחרש מעיקרו אבל פיקח ונתחרש 
הוא כותב והן חותמין וחרש מעיקרו לא כשם 
שכונסה ברמיזה כך מוציאה ברמיזה אי 
באשתו ה"נ הכא במאי עסקינן ביבמתו 
יבמתו ממאן אילימא דנפלה ליה מאחיו 
חרש כשם שכניסתה ברמיזה כך יציאתה 
ברמיזה אלא דנפלה ליה מאחיו פיקח 
ואיבעית אימא לעולם דנפלה ליה מאחיו חרש 
וגזירה אחיו חרש אטו אחיו פיקח אי הכי אשתו 
נמי יבמתו ביבמתו מיחלפא אשתו ביבמתו 
לא מיחלפא ומי גזרינן חרש אטו פיקח 
{{שומר דף בבלי|והתנן}}


{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: גיטין]]