עריכת הדף "בבלי/בבא מציעא/יז/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין 
כותבין ונותנין לו חייב אתה ליתן לו ואמר 
פרעתי אינו נאמן בא מלוה לכתוב כותבין 
ונותנין לו רב זביד משמיה דר"נ אמר בין 
צא תן לו בין חייב אתה ליתן לו ואמר 
פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבין 
ונותנין לו אלא אי איכא לפלוגי הכי הוא 
דאיכא לפלוגי אמרו לו צא תן לו ואמר 
פרעתי והעדים מעידין אותו שלא פרעו (וחזר 
ואמר פרעתי) הוחזק כפרן לאותו ממון חייב 
אתה ליתן לו ואמר פרעתי והעדים מעידין 
אותו שלא פרע וחזר ואמר פרעתי לא הוחזק 
כפרן לאותו ממון מ"ט אשתמוטי הוא 
קא משתמיט מיניה סבר עד דמעיינו בי רבנן 
בדיני אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן 
מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום 
והעדים מעידים אותו שיש לו וחזר ואמר 
פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון כי הא 
דשבתאי בריה דרבי מרינוס כתב לה 
לכלתיה איצטלא דמילתא בכתובתה וקבלה 
עליה אירכס כתובתה אמר (להו) לא היו 
דברים מעולם אתו סהדי ואמרי אין כתב לה 
לסוף אמר להו פרעתיה אתא לקמיה דרבי 
חייא א"ל הוחזקת כפרן לאותה איצטלא: 
א"ר אבין א"ר אלעא א"ר יוחנן היה חייב 
לחבירו שבועה ואמר נשבעתי והעדים מעידין 
אותו שלא נשבע (וחזר ואמר נשבעתי) 
הוחזק כפרן לאותה שבועה אמרוה קמיה דר' 
אבהו אמר להו מסתברא מלתא דרבי אבין שנתחייב שבועה בב"ד 
אבל חייב עצמו שבועה [נאמן] עביד איניש דמקרי ואמר אהדרוה קמיה 
דר' אבין אמר להו אנא נמי בב"ד אמרי איתמר נמי א"ר אבין א"ר אלעא 
א"ר יוחנן היה חייב לחבירו שבועה בב"ד ואמר נשבעתי והעדים מעידין 
אותו שלא נשבע (וחזר ואמר נשבעתי) הוחזק כפרן לאותה שבועה א"ר 
אסי א"ר יוחנן המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק וכתוב בו זמנו 
בו ביום יחזירו לבעלים אי משום כתב ללות ולא לוה הא כתוב בו 
הנפק אי משום פרעון לפריעה בת יומא לא חיישינן א"ל ר' זירא לר' 
אסי מי א"ר יוחנן הכי הא את הוא דאמרת משמיה דר' יוחנן שטר שלוה 
בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו אימת אילימא למחר 
וליומא חרא מאי אריא שכבר נמחל שעבודו תיפוק ליה דהוה ליה 
מוקדם ותנן שטרי חוב המוקדמין פסולין אלא לאו ביומיה אלמא פרעי 
אינשי ביומיה א"ל מי קא אמינא דלא פרעי כלל דלא שכיחי אינשי דפרעי 
ביומיה קא אמינא רב כהנא אמר כשחייב מודה אי הכי מאי למימרא 
מהו דתימא האי מפרע פרעיה והאי דקא אמר לא פרעתיה משום 
דקבעי מהדר למזפא ביה זמנא אחריתי ולפשיטי דספרא חייש קמ"ל 
דאם כן מלוה גופיה לא שבק סבר שמעי בי רבנן ומפסדי לי מאי שנא 
מהא דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר 
ואוקימנא כשחייב מודה ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי 
ואתי למטרף לקוחות מניסן ועד תשרי שלא כדין ולא אמרינן דא"כ מלוה 
גופיה לא שביק דא"ל כתוב שטרא אחרינא בתשרי דדלמא שמעי רבנן 
ומפסדי לי אמרי התם משום דאית ליה רווחא דקא טריף לקוחות מניסן ועד 
תשרי מינח ניחא ליה ולא אמר ולא מידי הכא כיון דלית ליה רווחא דסוף סוף 
שטרא האידנא כתיב מאי איכא דקטריף לקוחות בשטר שנמחל שיעבודו 
לא שביק: אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען אחר מעשה ב"ד 
{{שומר דף בבלי|לא}}



{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: בבא מציעא]]