עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/שצד" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפ"ג מהנ"מ די"א משנה רפ"ו דב"ק דף נ"ה ע"א:

{{עוגן1|ב}}) כדמפרש רב כהנא שם דף נ"ח ע"א:

{{עוגן1|ג}}) כדמפ' שם דרב לא מבעיא קאמר וכו':

{{עוגן1|ד}}) כדאמר רבי יוחנן שם:

{{עוגן1|ה}}) שם במשנה:

{{עוגן1|ו}}) בעיא דרכ ירמיה שם דף נ"ח ע"א למ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור אבל למ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב פשיט דחייב ואנן קיימא לן כוותיה

פרש"י דהיה לו לשמרה שלא תרד:

{{עוגן1|ז}}) פסק כרב כהנא וכתב ה"ה שפסק בפסק ההלכות וכתב הב"י דפשטא דגמ' כוותיהו:

{{עוגן1|ח}}) פסקו כרבא דמפרש מתניתין נפלה לגינה וכו' בשדחפוה חברותיה ופי' ☜פטור לשלם מה שהזוקה אבל חייב לשלם מה שנהנית פשוט ומבואר שם בגמ' וכ"כ הרא"ש בשם התוספת ולא דמי לעובדא דאדא סבולאה בפ"ז דב"מ דף צ"ג ע"ג ואיתא לעיל סימן ש"ג סי"א דחייבוה לשלם לאו משום פשיעה חייביה אלא משום שהיה ש"ש וזה חשוב כגניבה ואבידה כדמשמע התם וכשם שהבעלים פטורים אם דחפה חבירתה כך שומר שכר שלו פטור דהא תנן מסר לש"ח וכו' כלן נכנסו תחת הבעלים בפ"ד דב"ק סוף דף מ"ד ע"ב:

{{עוגן1|ט}}) שם די"ב ממימרא דרבי יוחנן כדמפרש לה רב פפא שם דף נ"ח ע"א:

{{עוגן1|י}}) וכ"כ ה"ה שם וז"ל וסובר רבינו ז"ל שכל שנעל בפניה כראוי והוא לא ידע בצאתה פטור ואינו משלם אלא מה שנהנית ומן הדעת מוכרעים כן ושכ"כ הראב"ד בפירושיו וכן כתב הרשב"א בשמו ונרא' שחזר בו מן ההשגה ובודאי אם החזיר דרך שם צריך לאוחזה כדי שלא תפיל עצמה שם וכ"כ הרב ז"ל:

{{עוגן1|כ}}) כן פרש"י שם וכן כתב הרא"ש שם:

{{עוגן1|ל}}) לשון הרמב"ם שם בפ"ד ד"ג מימרא דרב מתנה אמר רב שם דף נ"ו ע"ב ומכ"ש בהמתו:

{{עוגן1|מ}}) שם אמר רבה לרב יוסף הכישה אמרת לן:

{{עוגן1|נ}}) וכתב הב"י אע"פ שהתוס' כתבו דפטור כיון דלא משתמט בשום דוכתא דלחייב שן בר"ה כדברי ה"ה והרשב"א נקטינן דטענת לא משתמיט לאו טענה הוא:

{{עוגן1|ס}}) שם דין י"ג ממשנה שם רפ"ו וכדמפ' ר' חנינא שם דף נ"ח ע"ב:

{{עוגן1|ע}}) דאינו מפסיד המזיק כל כך דמי שלוקח ס' סאין כשהיא בתבואתה אינו מזלזל בה בשביל הפסד בית סאה אחת כי אם דבר מועט:

{{עוגן1|פ}}) כחזקי' שם:

{{עוגן1|צ}}) שם די"ד והם דברי ר"ש במשנה ומסיק בגמ' שם דף נ"ט ע"ב משמיה דרב דפסק הלכתא כוותיה:

{{עוגן1|ק}}) שם וכתב ה"ה הכל מבואר שם בגמרא (בעובדא דההוא גברא דקץ קשבא וכו' לקמיה דריש גלותא דף נ"ח ע"ב) בסוגיא לפי המסקנא:

{{עוגן1|ר}}) בעובדא דר"פ ורב הונא בריה דרב יהושע ואיפסקא הלכתא כוותייהו שם דף נט ע"א:

{{עוגן1|ש}}) דהכי איפסקא הלכתא שם בעובדא דר"ג:

{{עוגן1|ת}}) הוא כפי' הרא"ש שם בפסקיו שפי' דקלא ארמאה שלא נגמר גידולו וכו' ודקלא פרסאה שנגמר גידולו וראוי לעקרו ולשתלו במקום אחר וכן כתב ר"י נל"א ח"א


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]