עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/שו" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפ"י מה' שכירות ד' כ' ה"ה משנה בפ"ו ב"מ (דף פ' ע"ב):

{{עוגן1|ב}}) מסקנת הגמ' שם דף פ"א ע"א:

{{עוגן1|ג}}) שם בסוגי' דכיון שהיא תופסו במשכון שכירות ה"ז שומר שכר:

{{עוגן1|ד}}) שם ד"ד משנה וגמר' פ"ט דב"ק ד' צ"ח ע"ב:

{{עוגן1|ה}}) דלא כרב אסי שם אלא כאוקימתא דרבא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי שם דף צ"ט ע"ב וכדאיתא בהלכות

וכתבו המחב' בסי' שפ"ד:

{{עוגן1|ו}}) שם משנה שם דף ק' ע"ב

פי' שרפתו שהרתיחו יותר מדאי:

{{עוגן1|ז}}) ברייתא שם ד' ק"א ע"ב:

{{עוגן1|ח}}) כר' יהודה שם במשנה וברייתא:

{{עוגן1|ט}}) וכתב ה"ה בשם רש"י דפרק הבית והעליה פי' דמי עצים וסממנים ושכר טרחו בשאר שכיר יום ולא מה שפסק לו בקבלנות:

{{עוגן1|י}}) זו הוא שיטת התוס' והרא"ש ע"פ הירוש' וכמ"ש ה"ה ולענ"ד היה ראוי לכתבו בשם י"א:

{{עוגן1|כ}}) שם ברמב"ם פ"י מה"ש ד"מ וכ' הכ"מ כ"כ גם בפי' המשנה ונתן טעם לדבר לפי שאמרנו אם השבח יתר על ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח הוא תקנה לכל א' משניהם ובזה אין מקום למה שכתב הראב"ד אין לזה טעם:

{{עוגן1|ל}}) שם ד"ה ברייתא שם ד' צט ע"ב ופירש רש"י אדם הממונה על כך ועליו ללותתן (פי' לשרותן במים):

{{עוגן1|מ}}) מעובדא דקמיה דרבי יוחנן שם:

{{עוגן1|נ}}) כ"כ ה"ה שם ושכן מוכח בגמרא בעובדא דמגרומת' לקמיה דרב ופטריה לטבח וכו' שם:

{{עוגן1|ס}}) טור ס"ח וכן כתב הרשב"א בתשו'

פי' אע"ג שידע שאם נעשה קלקול כזה תיאס' השחיטה והי' לו להזהר בכה"ג ושלא כדעת הת"ה דמחייבו מטעם זה:

{{עוגן1|ע}}) ל' הרמב"ם שם בדין ה':

{{עוגן1|פ}}) כתב ה"ה זו סברת הרבה מן המפרשים ז"ל דבשכר אפי' בקי ואינו צריך להתלמד חייב דומי' דטבח אומן ואע"פ שבגמרא לא נזכר בראיי' המטבעות חילוק בין בשכר בין בחנם:

{{עוגן1|צ}}) ברייתות שם ד' צ"ט ע"ב וכאוקימתא דרב פפא:

{{עוגן1|ק}}) מהא דלא שני כאן בחנם כאן בשכר כדמשני גבי שחיטה והטעם משום דבהכר' מטבע צריך בקיאות גדול ולית ליה למיחזי אלח בקי כדנכו ואיסור (פי' שולחנין אומנין היו) ושאר כל אדם איקרי הדיוט וחייבי' אפי' בחנם אבל דנכו ואיסור פטירי בחנ' אבל בשכר חייב:

{{עוגן1|ר}}) כ' ה"ה זה מבואר בה' ודקדקו כן מסוגיא דגמרא ולזה הסכים הרשב"א וכן עיקר:

{{עוגן1|ש}}) שם ושם בהלכות וכ' ה"ה בנראה דמעשה דר"א שם הכי הוי שהי' הדבר נראה שעליו היתה האשה ההיא סומכת ומתוך כך החליפו לה ואם לא היה בקי כל כך היה חייב מן הדין:

{{עוגן1|ת}}) שם דין ה מעובדא לקמי' דרב יוחנן שם:

{{עוגן1|א2}}) כתב' הרב המגיד למד הרב מדין הטבח וקל וחומר הוא ומה טבח שאמרו חכמים ז"ל רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן עליו להביא ראיה שולחני לא כ"ש ופשוט הוא:

{{עוגן1|ב2}}) שם בס"פ הנזכר ממימרא דרב' מקרי דרדקי וכו' בפ' ט' דבב"מ ד' קט ע"א:

{{עוגן1|ג2}}) מעובדא דרוני' שתלא דרבינא וכו' וכן כתב הראב"ד שם וכתב' הרב המגיד מעובדא דרוניא וכו'

פי' דאם בחנם שחט מסלקינן ליה דלא לעביד לא בשכר ולא בחנם א"נ אע"ג דשחט בשכר ומשלם מסלקינן ליה משום בושת ודמי בושת אורחיו א"נ זמנין דמצטריך לבשרא הרב המגיד חידושי הרשב"א בשם הראב"ד:

{{עוגן1|ד2}}) כפי' הרי"ף בהלכות:

{{עוגן1|ה2}}) כפי' רש"י שם משבשתא כיון דעל על כ' ה"ה ופירושו לדעת רש"י כגון שהמלמד בעצמו טוע' ברבר ואינו יודעו וכו' אבל אם היה הוא יודע הדבר ואינו משגיח על אחד מהתינוקות אם אומר הדבר בטעות לא מסלקינן ליה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]