עריכת הדף "באר הגולה/חושן משפט/רכ" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם ר"פ כ"ז מה' מכירה משנה וברייתא ב"ב דף עג ע"א:

{{עוגן1|ב}}) בברייתא שם גרסי' אסכל' ופי' רשב"ם כבש של ספינה שעולין בו ולשון יון הוא וכן פר"ח ורב האי וכ' הסמ"ע שנ"ל שהם שני מיני כבש הא' הוא שעולין בה מהיבשה להספינה ויורדין מהספינ' ליבשה והשני שיורדין בו לקרקעות הספינה ועולין משם לראש הספינה והאריך בזה

פי' שקים גדולים שמשימים בהם פרקמטיא שבספינה:

{{עוגן1|ג}}) שם דין ב' משנה שם דף עז ע"ב:

{{עוגן1|ד}}) וכדמפרש לה רבי אבהו שם וכ' ה"ה וטעמא שכל שאדוקין בו הרי הן לקרון כתנור וכירים לבית וכו' שאם הם קשורות כולן נמכרין:

{{עוגן1|ה}}) טור ס"ד וכ"כ הנ"י שם ונתן טעם לפי שאין דרך לשכור עגלה מא' ופרדות מאחר:

{{עוגן1|ו}}) שם ושם במשנה:

{{עוגן1|ז}}) כצ"ל וכ"ה ברמב"ם וכתב ה"ה מבואר בגמ' כיון שאין כולם או רובן קורין כן אינו מכור:

{{עוגן1|ח}}) בשם פירושי הרב אבן מגש ז"ל גבי מכר הצמד וכו' דילפי' לי' מקרון ופרדו' וכ' הרשב"א ז"ל וכן דעת הרמב"ן ז"ל דתנא דבריי' תנא בקרון וה"ה לצמד דחד טעמא אית להו:

{{עוגן1|ט}}) שם ד"ג כ"ה בתוספתא והראב"ד השיגו וכתב אע"פ שהוא כן בתוספתא אין סומכין עליה שאין הטעם שלה ברור והרב לא הביאו בהלכות וגם הטור תמה בזה האיך תמכר הפר' אגב העול והכ"מ כ' ואפ"ל שכך היה לשון ב"א בזמנם:

{{עוגן1|י}}) שם וכן הוא בתוספתא ומבואר במש"ל:

{{עוגן1|כ}}) שם ד"ד וכדאמר עולא מחלוקת וכו' שם דף ע"א ע"א:

{{עוגן1|ל}}) כ' ה"ה כדעת רבו אבן מגש מדקא סתם עולא ש"מ דלעולם מכורין:

{{עוגן1|מ}}) כחכמים שם במשנה וכדמפרש לה עולא:

{{עוגן1|נ}}) בעיא שם אי מודה רבנן ולא כפשטא ובהלכות הלכך אינן מכורין שכל הממע"ה וטעם המרדעת והאוכף (שהן) מכורין יותר מהשק לפי שהן כלי הרכיבה וחמור לרכיבה עומד ☜וה"ה למוכר בהמה אחרת שמכר כלי הרכיבה לפי דעת המחבר:

{{עוגן1|ס}}) שם דין ב' ושם בגמ' ריש דף עח:

{{עוגן1|ע}}) כלישנא בתרא שם בגמ'

פי' לחרישה:

{{עוגן1|פ}}) שם דין ו' וכ' ה"ה תוספתא כלשונ' והיא בהלכות:

{{עוגן1|צ}}) שם דין ז' וכ' ה"ה גם זה בתוספתא וכתבוה הרי"ף והרא"ש בפ' המוכר את הספינ':

{{עוגן1|ק}}) שם ושם בתוספתא:

{{עוגן1|ר}}) משנה שם דף עא ע"ב וכדמוקי לה רב פפא שם:

{{עוגן1|ש}}) שם ד"ח וכ' הראב"ד דבר זה מצא אותו במס' ערכין ראש עבד זה הקדש וכו' וכ' ה"ה ולא מצאתי אותו בגמרתינו וראוי להיות בירושלמי במס' ערכין:

{{עוגן1|ת}}) שם:

{{עוגן1|א2}}) שם ד"ט משנה שם דף פג ע"ב:

{{עוגן1|ב2}}) הוא הקנה הנז' במשנה ונקראת ע"ש הקנה שלה:

{{עוגן1|ג2}}) לשון הטור סי"ד תוספתא כתבוה שם הרשב"ם והרא"ש ז"ל וכבר נז' זה בדברי הרמב"ם שם דין יא:

{{עוגן1|ד2}}) רמב"ם שם דין י' וכת"ק דברייתא שם סוף ד' עט וכדאמר רבא מתני' יחידאה היא כר' נתן שם וכ' הרי"ף כיון דיחידאה היא לא ס"ל כוותיה והרשב"א כ' דהלכה כמתני' דסתם במתני' ומחלוקת בבריי' הלכה כסתם מתני' וכו' ולקיים דברי הרי"ף ורבינו י"ל דא"כ לימא מתני' מני ר' נתן ומדאמר מתני' יחידאה היא משמע ודאי דאתא למימר משום דיחידאה לא קי"ל כוותיה וכ' הנ"י שם ☜דאם מכר באר מים חיים כ"ע מודים שמכר המים שע"ש זה נק' באר הריטב"א סמ"ע בשם ד"מ:

{{עוגן1|ה2}}) שם ומשנה שם דף עח ע"ב:

{{עוגן1|ו2}}) טור סי"ט כ"כ הרא"ש שם בשם התוספתא:

{{עוגן1|ז2}}) כיון שפי' שמכר הכל מכר גם את השובך והכוורת:

{{עוגן1|ח2}}) משנה שם ריש דף פ' וכדתנא במתני' שם וכ"כ הרמב"ם שם פכ"ג שם דין יג:

{{עוגן1|ט2}}) לשון רמב"ם שם דין י"א וכ' הרב המגיד דבריו בזה כדברי רבו ן' מגש ז"ל בפי' הברייתא וכו' (שם) ☜ושאלו בגמ' מה טעם מניח ב' בריכות ממה שיולידו הבנות ובריכה אחת מאמהות ותרצו שכל בריכה צריכה ב' מתולדותיה לצוות ולולי כן תלך וזהו הטעם שהאמהות כבר יש להם בנות ובריכה אחת שהוא מניח הם ב' מתולדותיה וכ' הבית יוסף שנראה שהוא מה שפירש הר"ן ז"ל וכו' ושכן נראה פי' זה מדברי הרי"ף ז"ל וכתב הרב המגיד שנראה לפי פי' זה ☜שאם לא היו בשובך בעת הקנייה כי אם בריכה אחת מניח ב' בריכות מתולדותיה ודי לו בכך שהרי יש לה צוותא בזה:

{{עוגן1|י2}}) כ' הרמב"ם דין י"ג מלוקח חלות דבש מניח בכוורת ב' חלות כדי שלא יפרחו הדבורים וילכו להם ע"כ וכ' הרב המגיד גם זה שם במשנה וכ' ופירש דרך הדבורים לבנות בכוורת חלות נקובות ובאותן נקבים הדברים מולידים וכשמתגדלין ופורחין ממלאין הדבורים אותן נקבים דבש ועוד אוכלות הדבש ומגדלין בהן דבורים ע"כ וגם את זה לא ידעתי למה השמיטו דין זה המחבר והרמ"א


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]