עריכת הדף "אילת השחר/שבת/עט/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ע"ט ע"ב'''}}}}

'''קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה כו'.''' הנה במצות מצה מי שאין לו כזית מסופק המשנ"ל {{ממ|[[משנה למלך/חמץ ומצה/א#ז|פ"א מחו"מ ה"ז]]}} אם יש מצוה בחצי שיעור כמו באיסורים. אבל בתפילין מי שאין לו ארבע פרשיות לא יניח פרשה אחת, דאינו נוגע ל"שיעור", אלא כך הוא צורת המצוה להניח ד' פרשיות, וזהו שהקשה ה[[תוספות יום טוב/שבת/ח#ג|תוי"ט]] דפרשה אחת למאי חזי [עי' משנ"ת בזה [[אילת השחר/שבת/עח/ב#פרשה|דף ע"ח ב']] ד"ה פרשה קטנה שבתפילין].


'''כדי לכתוב עליו מזוזה.''' נראה דבכל הנך משערינן בכתב בינוני. 

'''יל"ע''' במי שהוציא קלף בשבת האם אסור לו לעולם לכתוב פרשיות בקלף זה. והנה בביאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/שיח|ריש סי' שי"ח]]}} הביא מחיי אדם דמלאכת הוצאה לא חשיב בגוף האוכל ולא שייך ביה איסור מעשה שבת. ועוד אפשר דתפלין הוי מצוה ומצות לאו להנות נתנו.


'''בפני עצמן אין מטמאות את הידים.''' מיירי שהיה כבר בתפלין, אבל בפני עצמן אי"צ לאשמועינן דאין מטמא דלא נעשה חלק מהתפלין.


'''הנוגע ברצועה טהור.''' לכאו' פליגי האם קדושת הרצועה כמו התפלין או לא [והנה הדבר ברור שיש להזהר בקדושת הרצועה, ואינו כמו חפצי מצוה, ואסור לשבת על רצועת תפלין, ואילו על ציצית מותר לשבת]. ועיין בחידושי ר' חיים הלוי {{ממ|[[חידושי רבנו חיים הלוי/תפילין/א#|הלכות תפלין]]}} מה שהאריך בענין זה.


'''במזוזה עצמה.''' מכאן מוכיח דקרי לתפלין מזוזה. ונראה דכיון שכל פרשה היא בפני עצמה לכך קרי לה מזוזה דדמי למזוזה שהם פרשיות חלוקות. ומש"ה פירש"י דמיירי בשל ראש.


'''עד שיגע במזוזה עצמה.''' יל"ע מה הרבותא בזה שמטמא, ומאי שנא מכל פרשה שכתוב בה פ"ה אותיות שמטמאת את הידים, וכי תיסק אדעתין שמאחר שהכניסו הפרשיה בתפלין כבר אין לו דין קדושה.


'''למצוה.''' אע"פ שהוא הללמ"מ אפשר שיהא רק למצוה בעלמא. ויתכן שהמצוה היא משום שיותר נאה, ומ"מ קשה שיאמרו הללמ"מ רק למצוה בעלמא. ואע"פ שיש הללמ"מ שהוא למצוה ולא לאיסור, כגון ערבה וניסוך המים, אבל שיהא ענין למצוה בעלמא לא מצינו. דזה שייך לזה אלי ואנוהו ולא להלכה למשה מסיני, ועוד דאם הוא זה אלי ואנוהו מאי שנא תפלין ממזוזה.


'''אין עושין מהן מזוזה.''' מיירי בידע שכתב הס"ת כסדרן, דאל"ה פסול למזוזה, דס"ת לא צריך כסדרן.


'''מפני שמשתמרת.''' אם היה הלכה למשה מסיני אין מקום להתיר מפני שמשתמר, אלא ודאי דע"ז אין הללמ"מ.


{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}