עריכת הדף "אורים/חושן משפט/נב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''אבל גובה את הקרן וכו'.''' דעדים לא נפסלו משום דלא תשימין לא משמע להו בעדים ועיין מ"ש תומים ועיין מש"ל סימן ל"ד:

{{עוגןמ|ב}} '''פסול כו'.''' ועיין תומים שי"ל קים ליה כרמב"ן דגם בזה גובה קרן ועמ"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''מפני שיבא וכו'.''' ואפילו כותב ע"ג השטר דאין לגבות בו רק הקרן מכל מקום הואיל ומתחלה נכתב בפיסול לא מהני סמ"ע והש"ך כתב אם כתב ע"ג קודם שנראה פסולו בב"ד מהני וצ"ע ועמש"ל סימן מ"ג גבי מוקדמים:

{{עוגןמ|ד}} '''אם החייב מודה.''' ה"ה אם יש עדים אחרים או אותן עדים לרוב הפוסקים דלא נפסלו דלא משמע להו איסורא ש"ך:

{{עוגןמ|ה}} '''וי"א דפטור כו'.''' משום קנס הואיל ואפשר לגבות גם הרבית ולא קשה א"כ חוטא נשכר דהא הלוה ג"כ עובר דהלוה עושה אותו בע"כ ומה ה"ל למעביד ועיין בתומים שבררתי מאין הוציא הרמ"א דין זה ומ"מ להלכה העליתי כדברי הש"ך דלא קי"ל כהך וי"א וחייב לשלם הקרן אם חייב מודה:

{{עוגןמ|ו}} '''קרע ב"ד.''' פי' דרך ב"ד כשפוסלין הגט או שטר שעושין כך סמ"ע:

{{עוגןמ|ז}} '''והוא שקרוע כו'.''' עיין תומים כי דעת הר"ן באחד מן שלשה מקומות שנקרע מפסל השטר והנחתי בצ"ע כי נר' לכאורה כי ריב"ש חולק ומוכיח מגמ' כוותי' ע"ש:

{{עוגןמ|ח}} '''או שקרוע ש"ו.''' דעת הש"ך דצריך להיות נקרע על פני כל השטר ועיין תומים דלא נר' כן מדברי ריב"ש אבל מכל מקום אם נקרע רק באיזה מילות לכ"ע לא פסול:

{{עוגןמ|ט}} '''נקרע לשנים ואינו מעורה כלל.''' וכתב הסמ"ע אם נקרע בכפלים לא מפסל והש"ך פקפק בקרע ב"ד או נקרע לגמרי ואינו מעורה וכבר נהגו לפסוק כסמ"ע והיא מילתא שכיח ואין כאן ריעותא כלל:

{{עוגןמ|י}} '''דינו כו'.''' דוקא בנקרע במקום הפוסל עושין לו קיום ושטר אחר כדלעיל אבל אם לא נקרע במקום פסול אין ב"ד עושין לו שטר אחר סמ"ע בשם רשב"א:

{{עוגןמ|יא}} '''אבל בלאו הכי אין חוששין.''' ולא אמרינן דילמא במקום נקב היה קרע והוא הוסיף לעשות ממנו קרע דלא מחזיק' ריעותא לפסול שטר רשב"א ומוכח מדברי ריב"ש סי' שפ"ג בנחתך הוי ריעותא דאין זה שכיח ודרך להיות נעשה ממילא כי אם בכוונת מכוון ולכך חוששין אולי היה שם קרע הפוסל ע"ש ותומים:

{{עוגןמ|יב}} '''ונעשה ככברה.''' פי' או נעשה ככברה סמ"ע ואין חילוק אם נקבים גדולים או קטנים רשב"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}