עריכת הדף "אומר מיהודא/פסחים/ל/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
'''אמר רב קדיריות בפסח ישברו וכו'''' ע"ש ההוא תנורא דטחי ביה וכו' מתיבי אין לשין כו' תיובתא כו' ופריך רבינא לרב אשי השתא דאיתותב רבא ב"א אמאי אמר רב קדירות בפסח כו' עש"ה.

ומקשין העולם אמאי לא מקשי בל"ז על רב מהך ברייתא דקחני אלא א"כ היסק התנור וכו' ומאי שייכות הוא דקאמר השתא דאיתותב רבא וכו'.

ונ"ל דהנה עוד יש להקשות אמאי לא משני נמי על רבא ב"א דרבא איירי בתנור של חרס ומש"ה אסור לעולם וברייתא מיירי בתנור של מתכת כדמתרץ על רב.

וביותר קשה לפי פי' שני של רש"י בחולין דמייתי תוס' בד"ה למכלי לריפתא וכו' כתבו תוס' דלשיטת רשי' מיירי רבא ב"א בתנור של חרס דאי אפשר לקנח התנור עיין שם שהוכרחו מכח קושיית' וא"כ קשה יותר כנ"ל אמאי לא משני על רב"א כדמשני על רב.

ונ"ל דקוש' חדא יתורץ בחברתה. בל"ז ל"ק על רב י"ל דהמקשה ידע מהך תירוץ התם בתנור של מתכת וכו' אבל השתא דקמ' תיובתא דרבא וכו' מקשה שפיר אמאי קאמר רב קדירות בפסח וכו' וא"ל כנ"ל דרב מיירי בקדירות של חרס וברייתא בתנור של מתכות, קשה אמאי קאמר תיובתא דרב"א לשני ג"כ כנ"ל. וזח דייקי השתא דאיתותב רב"א קשה אמאי קאמר רב כו', דא"ל ברייתא איירי בתנור של מתכת ק' אמאי איתותב רב"א כנ"ל.

ועל זה משני דעל רב בוודאי לא קשיא די"ל התם בתנור של מתכות וברייתא איירי בתנור של חרס. ואין לומר אמאי איתותב רב"א על זה משני אבעית אימא הא והא בתנור של חרס הא הסיקו וכו' וא"כ כיון דיש לתרץ דברייתא איירי אפי' בתנור של חרס ואפ"ה הוסק התנור מיהא שרי שפיר איתותב רב"א ועל רב לא קשה כנ"ל ודוק היטב ונכון הוא:
{{ניווט כללי תחתון}}