עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/כט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן כט'''}}

ב"ה א' פ' שלח תרח"ם לפ"ק פה סאכטשאב.

אל כבוד ידיד ישראל הרה"ג הצדיק המפורסם נ"י ע"ה פה"ד כקש"ת מו"ה '''יצחק''' הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק '''טיקטין''' יע"א

הגב"ע מהבד"צ וגם מכתבו הגיעני.

'''והנה''' תוכן השאלה כי יצא קול ע"י בתולה שאשת איש זנתה עם פועל אחד ושלחו אחרי הפועל והודיעו לו חומר העבירה, והודה על הדבר, והגיד כי יש עוד אחד אשר יודע מזה, ובכה והתחנן להורות לו דרכי תשובה, אח"כ הושיבו ב"ד ושלחו אחרי האשה ואחרי בעלה ואחרי הנואף והעד השני, כולם נקבצו יחדיו והפועל העיד עדותו בבכי גדול וביקש שנית להורות לו דרכי תשובה, וב"ד סידרו לו תשובה חמורה גלגול שלג עשרה פעמים ביום הקרח הנורא, וקיבל עליו בנפש חפיצה, וזנות זה הי' בעוד שבעלה לא הי' בעיר, והעד השני העיד שפעם אחד בליל ש"ק בעת שבעלה הי' בעיר ראה שהפועל הנ"ל זינה עמה, היינו שהאשה עמדה בכתונתה אצל מטת הבחור הנ"ל, והבחור יצא עמה והלכו שניהם לבית המבשלים ושכב עלי' שעה גדולה כדרך המנאפים, זהו השאלה:

ותמיהני שלא כתבו כלל מענה האשה, וביותר שלא כתבו אם הבעל מאמין לדבריהם, והנה אם היא מודית או שותקת או הבעל מאמין לדבריהם הדבר פשוט שאסורה, אך אם היא מכחשת והבעל אינו מאמין יש מקום לדון, ומה' אשאל עזר שלא אכשל בדבר הלכה: