עריכת הדף "אבן עוזר/עירובין/צד/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''בד"ה ושמואל אמר כו' ומיירי בין בי' כו'.''' עכ"ל. נ"ל דקשיא להתוס' ללישנא בתרא דביתר מי' כ"ע ל"פ א"כ תקשה רב מ"ט לא אמר כשמואל, דה"ל לאוקמי מתניתין בקרויו בד', ותירצו התוס' בשלמא לשמואל דמתני' מיירי גם בי' שייך למינקט בו ב' רוחו' משום י' אך דהל"ל נפרצו סתם דהוי משמע נמי יתר מי' מרוח א', אלא משום בית נקט בהדיא מב' רוחות, אבל לרב דא"א לאוקמא אליבי' בי' דהוי אכסדרה ורב לטעמיה כו', מש"ה לא רצה לאוקמי מתני' ביתר מי' דוקא ומשום בית, דכיון דלא שייך למיתני חצר מב' רוחות כלל לא ה"ל למינקט ב' רוחות משום בית:

'''ומ"ש''' א"נ סבר רב כו', ר"ל רב לשטתו דביתר מי' לא אמר פי תקרה כו', הרי דיתר מי' חמור מנפרץ במילואו בי', אבל לשמואל ס"ל כיון דנפרץ במילואו כל הפירצות שוין הן, וה"ה קרן זויות שוה ליתר מי' אליבא דשמואל, ומהרש"א נדחק ללא צורך, וצ"ל דתירוץ ראשון דהתוס' כאן ס"ל לעיל כתירוץ ב' דהתוס' דשם דקרן זויות שאני דב' לריעותא היא עי"ש, אבל לתירוץ הא' דשם דאורחא דמילתא קתני עי"ש, קשה ללישנא קמא דבי' כ"ע לא פלוגי א"א לאוקמי לשמואל מתני' גם בי', ומ"ש התוס' א"נ סבר רב כו' היינו לתירוץ הראשון דלעיל דאורחא דמילתא קתני, אבל לתירוץ שני דשם מוכח דקרן זויות חמור, דהא מרוח א' אפי' יתר מי' שרי ובקרן זויות אפי' בי' אסור:

'''שם בד"ה בי' כ"ע לא פליגי כו' ולא אמרינן פתחא הוא.''' עכ"ל, י"ל לרש"י דהאכסדרה יש לה ד' עמודי' בד' זויות האכסדרה שהתקר' נסמכת עליה' כמ"ש רש"י בשמעתין לקמן, ולפ"ז כי אמרי' פי תקרה מג' רוחות והוי כאלו יש מחיצות ממש סביב העמודים מבחוץ מג' הרוחות, ואז ברוח הד' הוי השני עמודים כשני לחיין והוי פתחא ואין צורך לפי תקרה ברוח הד', אבל ביתר מי' דבעינן ד' פי תקרות מד' רוחות ע"כ פליגי, אבל לישנא קמא ס"ל כיון דאי לאו פי תקרה הוי פרוצה מד' רוחות, ס"ל לשמואל דלא אמרינן פי תקרה, או דס"ל מחיצות שע"י פי התקרה לא הוי גיפופין לשויא פתחא, כדאי' לעיל דף פ"ט גיפופין שע"י גוד אסיק לשוויא פתחא לא הוי גיפופין:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>