עריכת הדף "אבן עוזר/עירובין/פט/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''רש"י בד"ה מאי לאו כו' וקרפף רה"י.''' עכ"ל. לכאורה דברי רש"י תמוהים דאפי' חצר וקרפף של איש אחד אסור כמ"ש רש"י לקמן.

'''ותו''' דאין לדבריו מקום בכאן בקושית המקשה. '''אך''' לפי מ"ש לעיל דף ע"ז בכוונת רש"י שם, א"ש כאן, דס"ל לרש"י דכותל בראשו חשיב כמו קרפף הואיל דלא ניחא תשמישתיא, לפ"ז י"ל ודאי לפי האמת אפילו חצר וקרפף של א' אסור, אך כאן דקס"ד דמחצר לכותל שרי קשיא ליה הא מחצר לקרפף קא מטלטל, ע"כ מפרש דקס"ד דמקשה הא דחצר וקרפף אסור דחצירות רשות שותפות כו', נמצא מכאן יש לי ראיה ברורה למ"ש בדף ע"ז בכוונת רש"י שם והטור סי' שע"ב:

'''שם תוס' בד"ה רב אמר כו' א"נ נ"מ כשהגגין יחד כו'.''' עכ"ל. לכאורה קשה תרתי: '''חדא''' דשמואל ס"ל לקמן דהגגין חשובין יתר מב"ס ולא אמרינן גוד אסיק למעטן מב"ס. '''שנית''' קשה לרב הא אמר לקמן מחיצת הגג חשיב מוקף לדירה ואמאי אסר רב כאן, וע"ז תמה מהרש"א והניח בצ"ע.

'''ולפענ"ד''' דברי התוס' ברורין ולק"מ עליהם, דהא דס"ל לשמואל לקמן דהגגין חשיבין יתר מב"ס היינו לר"מ, דא"א להעלות על הגגין כלים ששבתו בבית דהא ר"מ גזר משום תל, וכיון דלא שכיחי כלים ששבתו בבתים על הגגין ע"כ א"צ לגוד אסיק דלענין כלים ששבתו בתוכן כולם רשות א' הן. ע"כ חשבינן לכל הגגין כחדא למיהוי יתר מב"ס, אבל כאן אליבא דר"ש דשרי להעלות כלי בתים על הגגין כל א' בגגו, ע"כ משום היתרא דכלי בתים לטלטל בכל נג וגג צריכין אנו לגוד אסיק שלא יאסרו גגין זע"ז, וכיון דלענין כלי בתים צ"ל גוד אסיק ושרינן בטלטול כלי בתים בכל גגו ונתבטל מתורת קרפף ע"כ מש"ה א"א שוב לאסור גם כלים ששבתו בגג מלטלטל בכל הגגין, זה פשוט וכן. לרב לכ"מ ע"פ מה דס"ל לשמואל לקמן דלמ"ד הגגין רשות א' הן ל"א גוד אסיק בשביל למעטן מב"ס, ודוקא היכא דרשויות אוסרין זע"ז אמרינן גוד אסיק, אבל היכא דאין רשויות אוסרין זע"ז ואין צורך לגוד אסיק ל"א גוד אסיק לבטל ממנו תורת קרפף, וע"כ גם במחיצות הניכרות ס"ל לשמואל הכי דלדידיה אין ניכרות שוין למחיצות הניכרות, ומדשמואל נשמע לרב, בהכי לא פליגי, דהיכא דאין רשויות אוסרין זע"ז לא אמרינן גוד אסיק כדי לבטל ממנו תורת קרפף, ותו דק"ו הוא כיון דלשמואל היכא דאין צריך לגוד אסיק חשבינן כאלו אין מחיצות כלל, מכ"ש דלא חשבינן לרב המחיצות מוקפין לדירה כדי לבטל ממנו תורת קרפף כיון דאין צורך לגוד אסיק.

'''ועפ"ז''' א"ש הא דאסר רב כאן, דכאן וכן לקמן ע"כ שסביב כל הגגין יש חצירות המקיפין כי כן הי' בימיהם שלפני הבתים יש חצירות והן פחותים לר"ה, נמצא החצירות מקיפין להגגין מכל צד כמבואר בלשון רש"י ד"ה קשיא דרב סוף הדיבור עיי"ש, נמצא דל"ק, בשלמא לקמן בגגין שוין לר"מ צריכין אנו לגוד אסיק במחיצות חיצונות שלא יאסרו חצירות על הגגין, דלר"מ חצר וגג שני רשויות הן ואוסרין זע"ז, וכן גג יחידי לרבנן אף דהחצירות אין אוסרין לרבנן, מ"מ צריכין לגוד אסיק לענין כלי בתים שהעלו לגג לטלטלן שלא יאסרו החצירות על הגג, וכיון דצורך הוא לגוד אסיק חשבינן למחיצות מוקפת לדירה, אבל כאן בגגין הרבה לר"ש אין מועיל גוד אסיק כלום, דאי לענין כלים ששבתו בגג. בלא"ה חצירות לר"ש אין אוסרין על הגג, ואי משום כלי בתים, אפילו אי נאמר גוד אסיק במחיצות החיצונות, אעפ"כ אסור בטלטול כלי בתים משום דהגגין אוסרים זע"ז, דמחיצות שאין ניכרות לרב לא הוי מחיצה, וכיון דאין גוד אסיק מועיל כלום ל"א גוד אסיק בכדי שנבטל ממנו תורת קרפף להיות מחיצה מוקפת לדירה, דהכלל הוא היכא דאין הרשויות אוסרות זע"ז ואצ"ל גוד אסיק, לא אמרינן גוד אסיק, כמו דלא אמרינן לשמואל גוד אסיק למעט מבית סאתים כדפירשתי '''זה ברור''':

'''שם בד"ה במחיצות כו' הואיל וכן כל הגג כו'.''' עכ"ל. לכאורה קשה למה להו טעם זה, בלא"ה חשיב הגג כרמלית דכיון דאין המחיצות ניכרות הוי כאלו אינן, וכ"מ ברא"ש וטור ס"ס שע"ד, ודברי מהרש"א דחוקים מאוד עיי"ש.

'''ולפע"ד''' משום דקשיא לי עוד דהתוספות התנו עוד דבעינן שהגג יהא בשפוע כי אורזילא דאלו בגגין השוין אמרינן פי תקרה יורד וסותם, ומדברי הרא"ש משמע דאפילו בגגין השוין מיירי.

'''עכצ"ל''' דהתוס' מיירי שהגגין אין בולטין רק מצד א' לר"ה, לכן שפיר אמרינן פי תקרה יורד וסותם מצד א' אי הגגין היו שוין, אבל הרא"ש מיירי שבולטין מכל ד' הצדדין לר"ה, ע"כ אפילו בגגין השוין לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, דקייל"ן באו"ח סי' שס"א דאפי' מג' צדדין לא אמרינן פי תקרה כו' עיי"ש, וכיון שכן א"ש דהתוס' דמיירי דמצד א' בולטין לר"ה, וע"כ מג' צדדין נעשו ג' מחיצות ע"י גוד אסיק והוי רה"י גמור של ג' מחיצות גמורות לכן לא הוי כרמלית, ומשום פירצה במילואו לא מיתסר, דכיון דגבוה למעלה מי' הוי נפרצה למקום פטור כמ"ש סי' שנ"ג ס"ב. אבל כיון דבולט הגג ד' טפחים לר"ה ור"ה תחת אותו בליטה דהוי כרמלית. ונפרץ כל הגג אל הכרמלית ההוא נאסר הכל, אבל הרא"ש דע"כ מיירי דבולט מכל הצדדין לר"ה, לכן אף כשאין רוחב הבליטה ד' הוי כל הגג כרמלית וצ"ל דלא הוי חורי רה"י אלא היכא דלא יכולין לאסור רה"י עצמה משום פירצת מילואו, אבל כאן דהבליטה ד' הוא כרמלית נעשה כל הגג על ידו כרמלית דנפרץ במלואו '''כל זה ברור ומוכרח דלא כמ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/שעד#סוף|סוף סימן שע"ד]]''':

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>