עריכת הדף "אבן עוזר/ברכות/ב/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|{{גופן|5||'''אבן [ה]עוזר - חידושי הלכות'''{{ש}}ברכות}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ב' ע"א'''}}}}</noinclude>
'''מאימתי קורין [את] שמע כו'.''' כאן צווחי ביה קמאי ליתן טעם למנהגן של ישראל מקדמונים שקורין שמע קודם צאת הכוכבים דלא כסתם משנה ודברי רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#עד|ד"ה עד]]}} ור"ת {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#מאימתי|ד"ה מאימתי]]}} דחאו [[רשב"א/{{כאן}}|הרשב"א]] והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/א|סימן א]]}} ז"ל ע"ש.

'''גם''' ר"י בתוס' רוצה ליתן טעם למנהגן ועפ"י דבריו זמן ק"ש הוא זמן מועט פחות מרביעית שעה קודם צאת הכוכבים. אך הרשב"א השיב עליו דר"מ במקום ר' יהודא ור' אליעזר במקום ר' יהושע אינו משנה וגם סתם במתני' וכו'.

'''ואני''' אענה את חלקי ואברר בס"ד שע"פ הלכה דאיפסקא להדיא בש"ס נהגו כן. ויתיישב בתוך דברינו כמה קושיות אשר נתקשו בסוגיא זו. הנה ב[[תוספות/ברכות/ג/א#למאן|דף ג']] הקשו התוספות בד"ה למאן דגני כו' דקשיא דברי ר"א אהדדי במתני' ס"ל לר"א משיכיר בין תכלת לכרתי ו[ב]ברייתא אמר ר"א מאן דגני בבית אפל מיד בעלות השחר קורא ק"ש ע"ש: תו דאמר רשב"י [[בבלי/ברכות/ח/א|דף ח']] דקורא ק"ש של יום אחר שיעלה עמוד השחר ויוצא י"ח. והקשו שם הרי"ף {{ממ|}} והתוס' דהא במשנתינו מבואר דצריך להמתין לכל הפחות משיכיר בין תכלת כו': ונדחקו ע"ש. ותו בבעי דאבעיא לבני מערבא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} אי בא השמש ביאת אורו הוא: דהסכ[מ]ת כל הפוסקים לפרש דהיינו תחלת שקיעת חמה מהארץ וכתבתי לקמן דיש לתמוה מאי קמבעיא להו תפשוט ממתני' דזמן ק"ש משכהנים אוכלין בתרומתן ואי זמן אכילת תרומה תחלת שקיעה דהוא ד' מילין קודם צאת הכוכבים איך אפשר דלהוי אז זמן שכיבה דהא אפי' אחצי מיל קודם צאת הכוכבים פריך לקמן ור' מאיר שפיר קאמר ר"י לר"מ עמ"ש לקמן שם:

'''תו''' לקמן אמר ר"א זמן ק"ש משקידש היום ופירש רב האי גאון הביאו הרשב"א בחידושיו דהיינו מתחלת השקיעה. ופי' הטעם משום דס"ל לר"א דאז הוא לילה דס"ל ובא השמש היינו ביאת אורו ע"ש ולכאורה וןדאי כוונת הגאון דלא פי' הטעם משום דס"ל לר"א דאז זמן שכיבה הוא וכמו דכל התנאים פליגי בזמן שכיבה וצ"ל משם דקשיא ליה להגאון דבתחלת שקיעת חמה וודאי לאו זמן שכיבה הוא כדפירשתי לכן פי' הטעם דס"ל לר"א דבא השמש ביאת אורו הוא: וקשה לי דא"כ מאי פריך לקמן קשיא דר"א אדר"א. והא לדעת הגאון הא גם [ל]ר"א דברייתא זמן ק"ש משכהנים אוכלין בתרומה. ותו מדפליג ר' יהושע בברייתא על ר"א ואמר משכהנים נכנסין כו' משמע באכילת תרומה גופא לא פליגי.

'''וכדי''' לתרץ כ"ז נלע"ד עפ"י הא דמבואר לקמן בש"ס [[בבלי/ברכות/ח/א|דף ח']] ובפרט לפי' הרי"ף מבואר במלחמות וחידושי הרשב"א ז"ל דע"כ משעלה עמוד השחר עד כדי שיכיר כו' איכא דשכבי ואיכא דקמו ע"כ לכתחלה לא הוי זמן ק"ש. ואחר שיכיר כו' הוא זמן קימה לרוב העולם ואף דאיכא דגני הואיל ורוב העולם קמו הוי זמן ק"ש לכתחלה כ"כ להדיא במלחמות וחידושי רשב"א שם והוא מוכרח שם:

'''ועפ"י''' מה שכתבתי לקמן [[אבן העוזר/ברכות/ח/א|דף ח']] דבחנם נדחקו רי"ף והתוס' בדברי רשב"י דוודאי רשב"י פליג על מתני' דלקמן דמתני' דלקמן ס"ל משיכיר כו' הוא כרבנן דרשב"י. אבל לשיטת רשב"י זמן ק"ש מיד שעלה עמוד השחר ע"ש שכתבתי בטוב טעם ודעת ובזה ישבתי שם כל הקושיות שהקשו התוס' ופוסקים שם ע"ש:

'''ועפ"ז''' י"ל דוודאי פי' הגאון הוא אמת דר"א סבר בברייתא משקידש היום היינו מתחלת השקיעה ונ"ל הטעם דס"ל לר"א דאיכא דשכבי אז הוי שפיר זמן שכיבה וכן למאי דאבעי' לבני מערבא דבמתני' זמן ק"ש מתחלת השקיעה די"ל אף דלרוב העולם וודאי דלאו זמן שכיבה אז הוא מ"מ כיון דאיכא דשכבי מיד בתחילת השקיעה הוי שפיר זמן שכיבה:

'''והא''' דפריך לקמן ור"מ שפיר קאמר ר"י לר"מ ור"מ ושם איירי בחצי מיל קודם צאת הכוכבים. י"ל מ"ה כפל הש"ס דבריו שם ור"מ שפיר קאמר ר"י לר"מ ור"מ דווקא דהא ר"מ סביר לקמן [[בבלי/ברכות/ט/א|דף ט']] בזמן ק"ש דשחרית הוא משיכיר כו' הרי דאף מיד שעלה ע"ה איכא דקמו אז כדפירשתי אפ"ה הואיל ורובא דעלמא לא קמו אז לא הוי זמן ק"ש דזמן ק"ש לרובא דעלמא בעינן וא"כ ה"ה וודאי בק"ש דערבית זמן שכיבה לרוב העולם בעינן וכאן ברור הוא דקודם צאת הכוכבים חצי מיל לאו זמן שכיבה לרוב העולם הוא מ"ה פריך שפיר:

'''אבל''' לר"א וכן על מתני' לבני מערבא לא קשיא די"ל דס"ל כרשב"י דלקמן דאין צריך זמן קימה לרוב העולם וה"נ י"ל בתחלת שקיעה איכא דשכבי:

'''והשתא''' לא קשיא מה שהקשו התוס' דברי ר"א אהדדי. די"ל דהא הש"ס משני תרי תנאי אליבא דר"א נמצא [ד]מתני' ס"ל דר"א ס"ל דק"ש דערבית מצאת הכוכבים הרי דבעי זמן שכיבה לרוב העולם מ"ה ס"ל לר"א במתני' בזמן ק"ש דשחרית משיכיר כו' דהוא זמן קימה לרוב העולם. אבל ר"א דברייתא איהו ס"ל זמן ק"ש דערבית מתחלת השקיעה הרי דברור דלאו זמן שכיבה לרוב העולם הוא ואפ"ה כיון דמיעוטא שכבי הוי זמן ק"ש ה"נ ס"ל לר"א בק"ש דשחרית מאן דגני בבית אפל מיד כשעלה ע"ה לקרי ק"ש כיון דאיכא דקמי ס"ל לר"א כרשב"י דלקמן והא דאמר הש"ס אבע"א רישא דמתני' לאו ר"א הוא י"ל דה"ק משום הך קושיא דרישא דמתני' אין צריך לומר תנאי היא אבל מ"מ לפי האמת צ"ל בלא"ה דתנאי היא אליבא דר"א ודומה לזה מצינו לעיל באיבעית אימא יליף מברייתו של עולם דע"כ צ"ל דה"ק משום קושיא זו אין צריך לומר דהתנא אקרא קאי אבל מכל מקום לפי אמת עכצ"ל כתירוץ הראשון דלש' מפני הקושיא ראשונה דפריך שם א"נ י"ל וודאי גם לאיבעית אימא צ"ל נמי תנאי היא אך דברישא מכל מקום קשיא ליה למה רבי בעל המשניות הכניס עצמו בפלוגתא דתנאי להביא דין זה בשם ר"א דהוא שמותי ולחד תנא לא אמר' ר"א מעולם טפי עדיף ה"ל לרבי לומר דין זה בשם ר' יהושע דאיהו אמר' בוודאי. וגם הלכתא כוותי' משום הכי משני דרישא לאו ר"א היא:

'''והנה''' הש"ס פסק לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}} להדיא הלכתא כרשב"י דק"ש דשחרית זמנו מיד שעלה עמוד השחר דכן בדין לפסוק כרשב"י דקאי לשטתו דכסות לילה פטור מן ציצית דשם הלכתא נמי כוותיה וכבר בררנו דר"א דברייתא דס"ל זמן קריאת שמע דערבית מתחלת השקיעה דהוא ד' מילין קודם צאת הכוכבים בשיטת רשב"י קאי דזמן שכיבה וזמן קימה לא בעי לרובא דעלמא ע"כ יפה הוא מנהגן של ישראל מקדמונים לקרות קריאת שמע מתחילת השקיעה דהוא שעה וחומש שעה קודם צאת הכוכבים וראיה ברורה לכל זה ולפי' הגאון הנ"ל דבתיקוני זוהר פסק לקרות ק"ש דלילה דוקא מתחלת שקיעת חמה ע"פ הסוד ע"ש הרי בעל תקוני זוהר דאיהו רשב"י לשיטתו דבש"ס דידן דס"ל זמן קריאת שמע דשחרית מיד שעלה עמוד השחר וס"ל כר"א דברייתא וזמן קריאת שמע דערבית לדידהו מתחלת השקיעה כ"ז ברור כשמש ודוק:
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>