עריכת הדף "
תורה תמימה/שמות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''אם לא ימצא הגנב. ''' ת"ר, אם לא ימצא הגנב, בטוען טענת גנב הכתוב מדבר, והכי קאמר, אם לא ימצא כמו שאמר אלא הוא עצמו גנבו ישלם שנים {{תוספת|צד|נתבאר בדרשה הקודמת.}}. (ב"ק ס"ג ב׳). '''אם לא ימצא הגנב. ''' א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, הטוען טענת גנב בפקדון {{תוספת|צה|ונשבע ובאו עדים ששקר נשבע אלא שהפקדון אצלו.}} משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' [מאי טעמא דמקשינן אם לא ימצא הגנב לאם ימצא הגנב] {{תוספת|צו|נסמך על המבואר בסוף פסוק הקודם, דפסוק הקודם אם ימצא הגנב איירי בגונב ממש ופסוק זה אם לא ימצא הגנב איירי בטוען טענת גנב, יעו"ש [אות צ"ג], ולכן כמו שהוקש טוען טענת גנב לגנב לענין תשלומי כפל כמבואר בפסוק ישלם שנים כך הוקשו לענין תשלומי ארבעה וחמשה בטבח ומכר, דכמו בגנב ממש מפורש בפסוק (לעיל כ"א ל"ז) שאם טבח ומכר משלם ד' וה' כך טוען טענת גנב אם טבח ומכר משלם ד' וה'.}}. (שם ק"ו ב'). '''אם לא ימצא הגנב. ''' יכול אם נמצא הגנב ואין לו לשלם יאמר לו לשומר השבע לי שלא נתת עיניך בה לגזלה, ת"ל אם לא ימצא הגנב, הא אם נמצא – פטור {{תוספת|צז|ר"ל שאם שלח בו יד קמה ליה ברשותיה וקנה אותו להתחייב באונסין ולכן ישלם הוא, קמ"ל. ונראה דהלשון שלא נתת עיניך בו אשיגרא דלישנא הוא, ועיקר צ"ל שלא שלחת בו יד משום דעל נתינת עין ומחשבה לשלוח יד אין חייבין באונסין כפי שיתבאר בסמוך, וחייבין רק בשליחות יד בפועל, כב"ה ולא כב"ש.}}. (ירושלמי שבועות פ"ח ה"א). '''הגנב. ''' הגנב למה לי – למעוטי טענת אבד שאינו משלם כפל {{תוספת|צח|שאם טען שנאבד הפקדון ממנו ונשבע על זה ואח"כ באו עדים ששקר אלא שנמצא אצלו פטור מכפל, ויותר מזה מבואר בב"ק ק"ז ב' שאפילו אחר שטען טענת אבד ונשבע חזר וטען טענת גנב והוכחש ג"כ פטור מכפל מפני שפטר עצמו מכפל בשבועה ראשונה שטען אבד. וברמב"ם פ"ד ה"ג מגניבה ובטור תו"מ סי' שנ"ב כתבו דין זה דטען טענת אבד וחזר וטען טענת גנב, אבל דין דפטור בטענת אבד לבד לא כתבו כלל, ולא ידעתי למה, ובפרט כי פטור זה בטען טענת אבד וחזר וטען טענת גנב בנוי על יסוד הפטור בטענת אבד לבד כמבואר הטעם מפני שפטר עצמו בשבועה ראשונה, וא"כ מכיון שהשמיטו יסוד הדין האיך כתבו אח"כ הדין דחזר וטען טענת גנב, והלא זה הוי תלי תניא בדלא תליא, וצ"ע. – והנה לא נתבאר טעם הפטור מכפל בטוען טענת אבד, ולכאורה מאי שנא אם טוען שאבד ממנו או שנגנב ממנו, והלא אם כה ואם כה הוכחש אח"כ שהגנבה אצלו. ונראה ע"פ מ"ד בסוגיא ב"ק ק"ו ב' [בדרשה דלעיל] הטוען טענת גנב בפקדון [ונשבע והוכחש בעדים] משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם ד' וה', מאי טעמא דמקשינן אם לא ימצא הגנב לאם ימצא הגנב, ר"ל דהפסוק אם ימצא הגנב איירי בגנב עצמו ואם לא ימצא הגנב איירי בטוען טענת גנב והוא עצמו גנבו, ומקשינן כמו שגנב עצמו אם טבח ומכר משלם ד' וה' כך טוען טענת גנב שטבח ומכר משלם ד' וה'. ומבואר לפי"ז דמקשינן אם לא ימצא הגנב לאם ימצא הגנב, ואחרי שאין היקש למחצה צריך להקיש גם אם ימצא הגנב לאם לא ימצא הגנב, ולפי"ז כשטוען טענת גנב אפשר להקיש אם ימצא לאם לא ימצא ולומר, כשם שטוען טענת גנב משלם כפל כך גנב עצמו, אבל בטענת אבד נפל ההיקש הזה, שהרי א"א לומר כשם שטוען טענת אבד משלם כפל כך המוצא את האבדה משלם כפל, שלא שייך תשלומי כפל במוצא, וכיון דלא הוקשו להדדי, לכן גם הטוען טענת אבד פטור מכפל, ודו"ק.}}. (ב"ק ס"ג ב'). '''ונקרב בעל הבית. ''' ונקרב לשבועה, או אינו אלא לדין {{תוספת|צט|ר"ל לפרעון דשומר חנם שטוען נגנבה ישלם, דהאי קרא בשומר חנם כתיב, ועיין ברש"י ב"מ מ"ג ב'.}} נאמר כאן [אם לא שלח ידו ונאמר להלן (פ' י׳) שבועת ה׳ תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו], מה להלן שבועה אף כאן שבועה {{תוספת|ק|ולמדנו שאין משלמין כפל ע"י טענת גנב אלא לאחר שבועה, וגם למדנו שנפטר מגניבה ואבידה בשבועה. ומסיים עוד במכילתא מה התם השבועה ביו"ד ה"א כדכתיב שבועת ה' אף הכא כן, ויתבאר זה אי"ה בסמוך פסוק ט'.}}. (שם שם). '''אל האלהים. ''' דיני ממונות בשלשה, מנלן, דת"ר, ונקרב בעל הבית אל האלהים, הרי כאן אחד, עד האלהים יבא דבר שניהם (פ׳ ח') הרי כאן שנים, אשר ירשיעון אלהים (שם) הרי כאן שלשה {{תוספת|קא|זו דעת ר' יאשיה, ור' יונתן ס"ל ראשון תחלה נאמר ואין דורשין תחלות, ויליף ענין זה מדרשה אחרת, ופירש"י אין דורשין תחלות, משום דפעם הראשונה לגופיה אתא דצריך מומחין, דאלהים משמעו לשון גדולה ורבנות, והתוס' הקשו לפי' זה ממסקנא דאמר ר' יאשיה א"כ לימא קרא אל השופט, אף דמשופט לא ידעינן מומחין, ולכן פרשו אין דורשין תחלות פשוט משום דפעם הראשונה אצטריך לגופיה לענינא. ויש להביא ראיה לפירושם מהא דאיתא במכילתא ס"פ זו לא תבשל גדי בחלב אמו דס"ל לר' יאשיה שם דאין דורשין תחלות פשוט משום דאצטריך פעם אחת לגופיה לענינא, יעו"ש, וא"כ הלא ע"כ פי' הלשון אין דורשין תחלות כן הוא. ולפי זה יש לכוין כונת הקושיא הכא דפריך נימא בדורשין תחלות קמיפלגי, ולכאורה אינו מבואר מאי קשיא ליה, ודילמא באמת פליגי בזה, אך לפי המתבאר במכילתא שהבאנו דר' יאשיה גופיה ס"ל דאין דורשין תחלות, וא"כ א"א לומר דפליגי הכא בדורשין תחלות ור' יאשיה יסבור שדורשין וזה היפך דעתו ממכילתא, והנה כל זה יונח לפי' התוס', אבל לפירש"י דהפי' דורשין תחלות הוא מוסב לכונה אחרת ואין זה שייך לדורשין תחלות שבמכילתא, א"כ באמת קשה להגמרא לימא בדורשין תחלות קמיפלגי ודילמא באמת פליגי בזה וכמש"כ. ולבד זה יש להעיר בדברי רש"י שכתב דפעם הראשונה אצטריך להורות דצריך מומחין, והלא זה היינו יודעין משתי פעמים אלהים דכתיבי בפסוק הבא, והיינו מדלא כתיב שופט, וצ"ע. ועיין מש"כ בכלל ענין זה דד"מ בשלשה לקמן בפסוק אחרי רבים להטות (כ"ג ב') וכאן אין להאריך בזה. ודע דמה שאמר ר' יאשיה בסוגיא כאן, א"כ [דאין דורשין תחלות] נימא קרא ונקרב בעה"ב אל השופט מאי אל האלהים, ש"מ למנינא, ור' יונתן משני דלישנא בעלמא נקט קרא, כדאמרי אינשי, מאן דאית ליה דינא ליקרב לגבי דיינא, ע"כ. כל זה אינו מבואר, דמאי שנא הלשון אל השופט או אל הדיין, הא היינו הך, ורש"י טרח מאד לפרש, אבל האמת הוא כפי הגירסא בש"ס כת"י ובילקוט, נימא קרא ונקרב בעה"ב אל המשפט מאי אל האלהים [אל השופט] וכו', ומצינו לשון משפט סמוך להקרבה, בס"פ תצא כ"ה א' ונגשו אל המשפט, ובישעיה מ"א יחדו למשפט נקרבה, ואי לא למנינא אתא הול"ל גם כאן כן. והיא גירסא מאירת עינים ומרחבת הלב והדעת, ועיין בזה.}}. (סנהדרין ג׳ ב׳). '''אל האלהים. ''' מכאן דאלהים נקראו דיינים {{תוספת|קב|י"ל בטעם הדבר ע"פ הכתוב (דברים א' י"ז) כי המשפט לאלהים הוא, וא"כ מכיון שהוא שופט ודיין יכונה בשם אלהים מקור המשפט, וכעין מ"ש במ"ר פ' וישלח ס"פ ע"ט אמר יעקב להקב"ה, אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים, דהכונה שהשפיעו כביכול בכח אלהי מגדולתו יתברך, ועיי"ש בנמוקי רמב"ן. – והנה בדרשה הבאה דריש, אל האלהים – שומע אני לשאול באורים ותומים ת"ל (פ' ח') אשר ירשיעון אלהים, לא אמרתי אלא באלהים שהם מרשיעים, יעו"ש. מבואר מזה דהשם אלהים שבפסוק שלפנינו הוא עצמו צריך לראיה מפסוק הסמוך דפירושו דיינים, וא"כ לכאורה יותר נכון הו"ל להביא ראיה דאלהים נקראו דיינים מפסוק הסמוך, וי"ל דכיון דסוף דבר אנו למדין לפסוק זה דהשם אלהים שבו פירושו דיינים לכן מביא ממנו מפני שהוא מוקדם.}}. (שם נ"ו ב׳). '''אל האלהים. ''' שומע אני לשאול באורים ותומים, ת"ל (פ׳ ח׳) אשר ירשיעון אלהים, לא אמרתי אלא באלהים שהם מרשיעים {{תוספת|קג|ולולא זה היה אפשר לפרש דמכוין על או"ת משום דמצינו הלשון ושאול לו באלהים (שמואל א כ״ב:י״ג) דקאי על אורים ותומים. ומכאן יש ללמוד מש"כ הרמב"ם בפ"ט מיסודי התורה שאין קובעין הלכה ע"פ נביא, ועיין יבמות ק"ב א' ומש"כ לעיל ס"פ בשלח בפסוק והוא כזרע גד לבן. וכ"כ בס' רה"ז שאין לחייב גנב ע"פ גורלות והשבעות וכדומה.}}. (מכילתא). '''אם לא שלח ידו. ''' אמר רב ששת, הטוען טענת גנב בפקדון כיון ששלח בו יד פטור {{תוספת|קד|ר"ל כיון ששלח בו יד קודם שנשבע פטור מכפל וכדמפרש.}}, מאי טעמא, הכי קאמר רחמנא, ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו, הא שלח ידו פטור {{תוספת|קה|דמכיון ששלח יד בפקדון קני ליה להתחייב באונסין כגזלן. ועיין ברמב"ם ובראב"ד פ"ד ה"ב מגניבה.}}. (ב"ק ק"ז ב׳). '''אם לא שלח ידו. ''' החושב לשלוח יד בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד, שנאמר אם לא שלה ידו {{תוספת|קו|ר"ל אינו מתחייב באונסין אא"כ שלח יד בפועל ממש, ולא רק אם שימש בה אלא אפילו אם רק הגביה להשתמש בה שלא לצורך הפקדון [עיין להלן בפ' י'], אבל לא אם חשב לשלוח יד, ועיין בש"ך לחו"מ סי' רצ"ב ס"ד, ועיין עוד בדרשה הקודמת אות צ"ז.}}. (ב"מ מ"ג ב׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף