עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/כט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לט == '''אלה תעשו וגו׳. ''' כי אתא רב דימי אמר, אלה תעשו לה׳ במועדיכם, אלו חובות הבאות חובה ברגל, לבד מנדריכם ונדבותיכם, למד על נדרים ונדבות שקרבים בחולו של מועד {{תוספת|ל|פשוט דאיירי בנדרים ונדבות שנדר ברגל, דאי באלה שנדר קודם הרגל ידעינן דחייב להביא ברגל משום דכתיב (פ' תצא) כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו כמבואר בריש מס' ר"ה ולפנינו בפ' תצא שם דקאי על זמן הרגל הקרוב. אמנם בכלל צ"ע ל"ל דרשה זו להיתר הקרבה בחוש"מ, דהא לפי מה דאיתא בביצה י"ט ב' דכו"ע לא פליגי דשרי להביא בחוש"מ משום דהשתא סלותי מסלתינן [לוקטין עצים מן המחובר] בחולו של מועד, נדרים ונדבות מבעי, א"כ גם מצד הסברא לבד ידעינן זה, וי"ל דאיירי כגון שיש לו די בשר ליו"ט לבד אלה, וא"כ אין זה לצורך המועד כלל. – ועיין עוד בביצה כ' ב', אמר רב הונא, לדברי האומר נדרים ונדבות אין קריבין לא תימא מדאורייתא מיחזי חזי ורבנן הוא דגזרו בהו גזירה שמא ישהא [ליו"ט שיהא לו בשר מצוי ברגל] אלא אפילו מדאורייתא לא חזי וכו', ולפי המבואר בדרשה שלפנינו היה אפשר לו בפשיטות להוכיח דאין הטעם משום גזירה שמא ישהא, דמה תקנה היא שלא יקריבו ביו"ט הא כיון דחזי לחוה"מ, א"כ אכתי איכא חששא שמא ישהא לחוה"מ, ויש להאריך בזה, ואכ"מ.}}. (תמורה י"ד ב׳). '''אלה תעשו וגו'. ''' יכול רשות, ת"ל אלה תעשו, אלה – קבען חובה שיהיו כולן קרבין ברגל {{תוספת|לא|ר"ל כי פעם אחת כבר כתיב היתר הקרבת נדרים ונדבות במועד, והוא בפ' אמור בפ' אלה מועדי ה' וגו' להקריב אשה וגו' ומלבד כל נדריכם וגו', אך משם הו"א דהוא רק רשות אשמעינן כאן שחובה הם שאם נדר להקריב ברגל מחויב להקריבן ברגל, דאם גם כאן מורה על רשות ל"ל דכתב זה שתי פעמים.}}, יכול אם עבר רגל אחד ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר, ת"ל במועדיכם, אינו עובר משום בל תאחר עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה {{תוספת|לב|נראה הטעם משום דהפסוק הזה מוסב על כל מועדי השנה המנויים בפרשה.}}. (ירושלמי ר"ה פ"א ה"א). '''במועדיכם. ''' במועדיכם ואפילו בשבת ואפילו בטומאה {{תוספת|לג|ענין דחית שבת ילפינן בפסח ותמיד מדכתיב בהם במועדו (פ' בהעלותך ופרשה זו), וכאן יליף לכל קרבנות צבור שקבוע להם זמן לאפוקי עולת ראיה ושלמי חגיגה לפי שאין להם זמן קבוע שאם לא יקריב היום יקריב למחר כמבואר לעיל בפ' ל"ה, ועיין מש"כ בענין זה בס"פ אמור (כ"ג מ"ד).}}. (פסחים ע"ז א׳). '''במועדיכם. ''' הוקשו כל המועדים זה לזה שמכפרין על טומאת מקדש וקדשיו {{תוספת|לד|עיין מש"כ בפרשה הקודמת פ' ט"ו בענין קרבן ר"ח בדרשה לחטאת לה' אות מ"ז וצרף לכאן.}}. (ר"ה ד׳ ב׳). '''לבד מנדריכם ונדבתיכם. ''' אלו נדרים ונדבות שנודר ברגל שיביאם ברגל {{תוספת|לה|כמש"כ בדרשה לעיל אלה תעשו מירושלמי ר"ה, ואי אפשר לומר דקאי על נדרים ונדבות שקודם הרגל שצריך להביאם ברגל, משום דעל זה נאמר פסוק מיוחד (פ' תצא) כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו, וקאי על זמן הרגל כפי שיתבאר שם אי"ה.}} [ספרי]. '''לעלתיכם. ''' מלמד ששנים מתנדבים עולה אחת {{תוספת|לו|וכן דרשינן בסמוך לענין שלמים, ופשוט דהיינו בקרבנות נדבה, אבל בקרבנות חובה לא שייך שותפות כיון דכל אחד צריך כפרה שלמה וכמ"ש בב"ק מ' א לענין תשלומי כופר אי כופרא כפרה צריך לשלם כופר שלם ולא חצי כופר משום דאין כפרה לחצאין, וע"ע מש"כ השייך לענין דרשה זו בפ' ויקרא בפסוק ונפש כי תקריב קרבן מנחה (ב' א').}}. (מנחות ק"ד ב׳). '''לעלתיכם. ''' במה הכתוב מדבר, אם בעולת נדר הרי כבר אמור נדריכם, ואם בעולת נדבה הרי כבר אמור נדבותיכם, הא אינו מדבר אלא בעולת יולדת ועולת מצורע {{תוספת|לז|י"ל הטעם בזה משום דזה הוי כמו חובות חובה ברגל כמבואר לעיל, משום דבלא זה אי אפשר להטהר, ומצוה להיות טהור ברגל כמבואר בר"ה י"ז ב' ולפנינו בפ' שמיני בפסוק ובנבלתם לא תגעו.}}. (תמורה י"ד ב׳). '''ולמנחתיכם. ''' במה הכתוב מדבר, אם במנחת נדר הרי כבר אמור נדריכם, ואם בעולת נדבה הרי כבר אמור נדבותיכם, הא אינו מדבר אלא במנחת סוטה ובמנחת קנאות {{תוספת|לח|הנה מנחת סוטה ומנחת קנאות אחת היא, כנודע כי על שם הקנוי נקראת מנחת קנאות, ולכן נראה דט"ס הוא וצ"ל מנחת חוטא ומנחת קנאות.}}. (שם שם). '''ולנסכיכם. ''' יתיב ר׳ ירמיה וקאמר משמיה דר׳ יהושע בן לוי, מניין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קרבין אלא ביום, ת"ל ולנסכיכם ולשלמיכם, מה שלמים ביום אף נסכים ביום {{תוספת|לט|כי הנסכים הבאים עם הקרבן הם טפלים לקרבן, ודין הקרבן שאינו בא אלא ביום משום דכתיב ס"פ צו ביום צותו כמבואר שם, ולכן ממילא גם הנסכים אין באים אלא ביום, ולפי"ז קיי"ל דנסכים הבאים בפני עצמן קרבים ביום.}}. (שם שם). '''ולשלמיכם. ''' מלמד ששנים מתנדבין שלמים אחת {{תוספת|מ|עיין משכ"ל אות ל"ו וצרף לכאן.}}. (מנחות ק"ד ב׳). '''ולשלמיכם. ''' לרבות שלמי נזיר {{תוספת|מא|דאי שלמי נדבה הרי כבר אמור נדבותיכם, ואי משום ההיקש נסכים לשלמים כמבואר בדרשה הקודמת היה די לכתוב ולשלמים. י}}. (תמורה י"ד ב'). {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{הערות תורה תמימה}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף