עריכת הדף "
אור שמח/מאכלות אסורות/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''וכל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר לוקה מה"ת בכל מקום ובכל זמן בין בארץ בין בחו"ל:''' ''' עיין ''' בהרב המגיד. והנה כבר תמהו המחברים מהא דאמרו ע"כ לא פליגי אלא בחדש כו' דעומר ושתי הלחם מארץ אין מחוצה לארץ לא כמאן דלא כי האי תנא דתניא כו' עומר בא מחוצה לארץ ומה אני מקיים כי תבואו כו' שלא נתחייבו בעומר קודם שנכנסו לארץ וקסבר חדש בחוצה לארץ דאורייתא היא ממושבותיכם כל מקום שאתם יושבים כו' וכיון דאורייתא היא אקרובי נמי מקריבין, וא"כ כפי פסק רבינו כסתם מתניתין דאינן באין אלא מן הארץ, א"כ חדש בחו"ל לאו דאורייתא ולכן אין מביאין עומר אלא מן הארץ, והרי הוא פסק דחדש בחו"ל דאורייתא. והנראה לי דבאמת בשתי הלחם ודאי דדוקא מן הארץ הוא דכתיב ממושבותיכם היינו מן הארץ דוקא, ובזה כולי עלמא מודו וכן ביאר הרמב"ן בפירושו עה"ת, ודוקא בעומר פליג ר' יוסי ב"ר יהודה וסבר דבא גם מן חו"ל וצ"ל הגירסא בגמרא מושבותיכם כל מקום שאתם יושבים ועל עומר קאי, וכן אמרו סתמא בפרק ר' ישמעאל דף ס"ט אלא לשתי הלחם מאי ממושבותיכם אמר רחמנא לאפוקי דחוצה לארץ דלא כו', רק דר' יוסי בר"י אמר דבעומר ליכא קרא, דאין להוכיח מהא דכתיב בכל מושבותיכם דההוא כל מקום שאתה יושבים משמע וכי תבואו לזמן ביאה אתי, וממילא כיון דהוא מתיר את מה שבחוצה לארץ תו מסתברא דבא מן חו"ל ג"כ, ולא שייך למילף משתי הלחם דאינו בא אלא מן הארץ דשאני שתי הלחם דאינו מתיר רק במקדש הא במדינה אינו מתיר כלום, אבל עומר אינו מתיר רק במדינה להדיוט, וכיון דאיסורו הוא גם בחו"ל לכן מתיר העומר הבא מחו"ל, הא למאן דאמר דהעומר מתיר ופועל בהבאתו גם לענין מנחות ונסכים, דאף יין שאין שייך בו איסור חדש ג"כ קודם לעומר לא יביא ואם הביא פסול, הרי דהעומר פועל גם לענין צרכי גבוה במקדש דלית בהו איסורא להדיוט ואלו הן הנסכים, וכיון שכן תו גמרינן עומר משתי הלחם לזה, דאינן באין רק מן הארץ, ודרשינן דבביאת הארץ תלה רחמנא דצריך להביאו מהארץ, וריב"י סבר כיהודה בן חנניה דנסכים שהביאן קודם העומר כשרים א"כ אין העומר פועל במקדש כלום רק מה שמתיר להדיוט [וממילא פסולים המנחות שהביא קודם העומר משום דבעינן ממשקה ישראל יעו"ש] לכן בא גם מחו"ל להתיר איסור חדש ולא גמרינן משתי הלחם, ורבינו דפסק בפ"ה מהלכות איסורי מזבח דנסכים שהביאן קודם לעומר פסולין א"כ העומר פועל ומתיר להביא נסכים במקדש. וכיון שכן תו גמרינן עומר משתי הלחם שג"כ הוא מתיר במקדש ואינו בא אלא מן הארץ, ולכן סבר רבי עקיבא דאמר דמן הישן כשירות ואילו דאינן באין רק מארץ מודה ואעפ"י דאיהו סבר דחדש נוהג בחו"ל דבר תורה דמושבותיכם בכ"מ שאתם יושבים וקרבו נסכים במדבר, משום דאיהו לא סבר להא דיהודה בן חנניה דאמר ליה פניך צהובין שהשבת פני זקן בפרק ר' ישמעאל דף ס"ח ע"ב יעו"ש ויליף עומר משתי הלחם ודוק: ''' והנה ''' בירושלמי פ"ק דקדושין אמר מה מקיימין רבנן בכל מושבותיכם בחדש שבו שיצא לחו"ל, והטעם משום דבחלה שנינו במשנתנו דאם יצאו מארץ ישראל לחו"ל פטורים מן החלה לרע"ק דסבר אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין ואי אתם חייבים חוצה לה, לכן קמ"ל קרא דבחדש אסורים אף הפירות שיצאו לחו"ל, ואי דבחלה גופיה דוקא שנכנסה קודם שגלגלה הא לאחר הגלגול ודאי חיובו לא פקע ויעוין כסף משנה ומשל"מ פ"א מהלכות תרומות, וא"כ בחדש דכבר נאסר בגידולו בארץ פשיטא דלא פקע איסורו, זה אינו, דאשמועינן דלקי אלאו דלחם אף שנעשית לחם בחוץ לארץ ושם היא נאפית בכ"ז לקי גם אלאו דלחם וז"פ: ''' ובזה ''' ביאר יפה גיסי הרב ר' שמואל ליפשיץ נ"י הא דאמר בכריתות דף ה' דעל קלי וכרמל ולחם לוקה שלש מדמייתר קרא נכתוב כרמל ונילף לחם וקלי מיניה מה לכרמל שכן לא נשתנה מבריתו כו' מה לקלי וכרמל דאיתנייהו בעינייהו כו' דתמוה אטו משום דנעשה קלי מכרמל או לחם פקע איסורא דכרמל מיניה וכבר הרגיש בזה המקור חיים סימן תס"ז וכן אני הארכתי בזה במקום אחר. אולם לא מחוור עדיין דאטו אם נעשה קמח פקע איסורא דכרמל מיניה. וביאר גיסי הרב נ"י דפירושו דכי תבואו כתיב ואימת התחיל האיסור משעת ביאתן לארץ בימי יהושע ואז נאסרו כולן, ואם היה אז לחם בעת כניסתן לארץ לא שייך לומר שתאסר משום דהיה כרמל אחר קצירה, דהלא אז היה עדיין שעת היתר, ורק עכשיו המה קלי או לחם, הרי לא מצינן למילף לאסור מכרמל שכן נשתנו בשעת חלות האיסור הוא בעת כניסתן לארץ, ומוכרח התורה למיכתב לאסור קלי ולחם שיאסרו משום זה בכניסתן לארץ, ויעוין ירושלמי חלה פ"ב ה"א דנאסר אף חטין בעליה ושקיל וטרי לענין קמחין וסלתות שהיו בעת כניסתן לארץ לענין חלה יעו"ש. וז"ב בפירוש השמועה: ''' ונראה ''' דהירושלמי דקדושין שהבאתי סובר כדרשת הינוקא בספר הזוה"ק פ' בלק דף קפ"ח, דהא דכתיב גבי חלה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' קאי על העומר שאין חדש ניתר להדיוט רק בהרים תרומה לה', וזה דדייק מלחם הארץ ואפילו בחוצה לארץ אם יצאו מארץ וכמו דדייק ר"א בירושלמי דחלה יעו"ש. וא"כ הו"א דהוי דינו כמו חלה דאם יצא לחוץ אין בו איסור לחם, קמ"ל דאינו דומה לחלה ובכל מושבותיכם אפילו בחו"ל, היינו אם יצא התבואה של ארץ ישראל לחו"ל ג"כ חייב על לאו דלחם ודוק, ובספרי מצאנו דדריש הך קרא דתרימו תרומה לה' דבאמת הוא מיותר דעל חלה כתיב להלן ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כו' ודריש לה על תרומה יעו"ש, אמנם דרשת הינוקא הוא מחוור טפי שחלה בבואכם נתחייבו תיכף בכניסתן לארץ ותרומה הא לא נהוג רק עד לאחר ירושה וישיבה ולכן מיושב טפי לדרוש דעל העומר קאי וכן עשו שתיכף בבואם הקריבו עומר כמבואר רה"ש י"ג. אמנם הספרי יתכן דסבר דגם העומר לא נהוג רק עד לאחר ירושה וישיבה וכר' ישמעאל ואפשר דסובר דחדש נוהג בחו"ל מבכל מושבותיכם וזהו אליבא דתנא דר"י בתרא דביאה דכתיב לחודא בחובת קרקע אינו רק לאחר ירושה וישיבה, א"כ הכא דכתיב מלחם הארץ הוי טפי סברא לאוקמא בתרומה ודוק. ולפי דברי הירושלמי יש לצדד להתיר חדש מה"ת בחוצה לארץ ויעוין במג"א שכתב כן דלפ"ז ר' אליעזר לטעמו אזיל דסבר דפירות שיצאו לחו"ל חייבים בחלה וא"כ לא צריך בכל מושבותיכם לרבות רק דנוהג בחו"ל. אמנם זה דלא כשיטת תלמודן. ומה שבארנו דשתי הלחם לכו"ע אינו בא אלא מן הארץ רק בעומר פליגי משום דסברי דבכל מושבותיכם אתי דאף בחו"ל אסור לאכול חדש וכתיב עד הביאכם את קרבן אלהיכם חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם אלמא דמביאין קרבן לדורות ומזה יליף דגם בשביעית נוהג העומר דקרבן איכא לדרותיכם, אבל הבאת העומר מתבואת חו"ל לא כתיב הכא רק קרא אמר דלא תאכל חדש אף בחו"ל עד שתביאו קרבן כו' בא"י מתבואות הארץ ופשוט מאד. ומה דבעי בפ"ק דחלה בירושלמי בהנך דהשרישו אחר העומר מהו שיביא עומר לשנה הבאה מהן כו' הרי שאר מינין הן תלוין בעומר ואין עומר בא מהן כו' ולא פריך מתבואה דחוצה לארץ שתלוי בעומר ואינו בא ממנו דנהי דתלוי בהעומר לענין אכילה אם חדש אסור בחו"ל הא קצירה דחו"ל אינו תלוי בעומר כמוש"כ רבינו דוקצרתם את קצירה כו' ופריך משאר מינין דקצירה דידהו תלוי ביה עיי"ש ודוק בכ"ז:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף